ועתה אפרש לך איך הוא. כשרצה המאציל ב"ה לברוא העולם שיהיו בו בעלי הבחירה, כך הכין ההכנות שרצה להקדים לברואיו, והם הספירות הנ"ל. כי בהיות רוצה להיות פועל לפי הבחירה, שתקביל פעולתו לפעולת האדם, לכן גזר מתחילה להיות פועל כנגד כל מיני פעולה שיפעל האדם בבחירתו, וזהו ענין מידה כנגד מידה, והקביל מיני פעולות נגד כל מיני פעולות שאפשר לאדם לפעול41, אשר כללות כולם הוא ענין עשר ספירות הנ"ל. ובאמת, ענין הספירות עמוק וארוך מאד, ואינו עתה זמן ומקום להרחיב בו, רק מה שצריך לבא אל עניננו אומר לך ריש מילין.
דעי, שכל מה שהוא בנשמה ובגוף, בין בכח בין בפועל, בין ביצירה בין בנשמות42, ובכל הפעולות שהוא יכול לפעול - הכל הוכן בספירות האלה. וכולן43 הם נקראים שרש האדם בכל עניניו. ולא היה דבר בספירות שלא נמצא נגדו חלק בגוף האדם ובנשמתו, שע"ז הענין נאמר (בראשית א, כו): "נעשה אדם בצלמינו כדמותינו44. אך לעומת כל החלקים האלה ניתנו מצוות התורה, שהם תרי"ג, כתרי"ג חלקי האדם45; שכאשר יעשה האדם המצוות האלה, הנה ימשך אור אל החלקים ההם שבו, והחלק שבנשמה המחיה אותם46, אשר מקבילות הן להם47, ואז הוא דבוק בסיבתו, פירוש: המאציל ית"ש, ומוכן לקבל ממנה. וכל מצוה שנחסר ממנו - הוא חסרון דביקות והכנה, ואז איננו מקבל, מפני הכנתו48.
ט) אמרה הנשמה: טוב הדבר, שתהיינה המצוות ממשיכות השפע מן המאציל ב"ה אל האדם. אך אין זה מה שאמרת בראשונה: שהכל הוא בקשת המקבל; והרי הוא היה יכול לבקש בלא אלה הדברים.
ועוד לי ספיקות רבות בזה הדבר שאמרת. כי לא אבין מה חידוש תעשנה המצוות באדם שיקרא דבוק אל סיבתו. ואם באמת מתחדש בו דבר, עתה יפול על זה ספק יותר חזק, כי אמרת: שאין דבר בספירות שלא יש נגדו חלק באדם; ועתה אשאל: המצוות צריך שיהיה להן שרש גם כן בספירות - שעושות זה החידוש באדם49, ואם כן, יש דבר בספירות שלא יש באדם50. ואם תאמר שהמצוות יגרמו לספירות להיותן משפיעות על האדם מפני הגזירה שגזר המאציל ב"ה, להיות רוצה לפעול כפי פעולות בני אדם, הנה לא יקרא זה - שבני אדם מכינים עצמם, אלא שהם מכינים המשפיע להם להשפיע51. ובאמת היינו יכולים לומר כך: שגזר המאציל שיהיה הוא פועל תמיד כפי פעולות התחתונים, ועל זה צוה המצוות, שבהעשות אותן, הוא כנגד זה יתן שכר טוב, ובעבור עליהן יעניש, ואין צורך לכל מה שאמרת52.
41. השי"ת הכין מערכה של כל דרכי הנהגת הבריאה לפי מעשה האדם.
42. - בין בכל הבריאה ובין באדם.
43. כל הספירות יחד.
44. כל הספירות משתקפות כבנין גופו ונשמתו של האדם. השוה: ספר קנאת ד׳ צבא"ות להלן עמ׳ עו: ועי׳ להלן עמ׳ פ :"וכללות כולם [של הספירות] הוא דמות האדם כמו ששמעת. ובאמת, דמות האדם הגשמי הוא תולדה מכל הספירות כאחד, ולכן נקרא צלם אלקים, שהוא צלם כולל, ומראה כל מה שאפשר להשיג באלקות. וכיון ששמעת זה, הנה לא יקשה עוד עליך כלל שום אחד מן המקראות המתאר את הבורא ב"ה בתוארי אדם... כי הלא הפעולות הפרטיות של המאציל ב"ה הם שרש לחלקי האברים בגוף האדם, הלא שמות גוף האדם יפלו היטב בפעולות המאציל ב"ה, בהעלותם מן המסובב אל סיבתו" וכו׳, עיי"ש.
45. עיין שם להלן עמ׳ עח.
46. על ידי החלקים שבנשמה המקבילים למצוות האלה, ומאידך גיסא מקבילים לאברי הגוף, מקבלים אברי הגוף את חיותם.
47. לנשמה יש כמו כן תרי"ג חלקים, מקבילים לאברי הגוף (עי׳ שערי קדושה לר"ח ויטאל זצ"ל, חלק א, שער א).
48. היי׳ מפני חסרון ההכנה.
49. להיות דבק בסיבתו. תרי"ג המצוות מושרשות בתרי"ג החלקים שבספירות, ומהן הן מקבלות את כוחן להיות סיבות לדביקותו של האדם בשי"ת.
50. המצוות מקנות לאדם את הסיבות לדביקותו אל השי"ת. אם כן הן לא היו נמצאות באדם לפני שקנה אותן.
51. א"כ אין המצוות פועלות פעולות בתוך האדם, אלא הן רק תנאי להשפעת הספירות.
52. א"כ אין צורך לפעולת הספירות, ואין צורך להסביר ששפע השי"ת תלוי במידת דביקות האדם בסיבתו.