*עמ' תיד או"פ ד"ה וזה אמרו הכתר.
מה דאמרינן שכתר לקח אור האוזן, אינו סותר למה דאמרינן כי
אור האוזן נפסק בשיבולת, כי כל בחי', לוקחת מבחינה שכנגדה למעלה.
*עמ' תלו או"פ סוף ד"ה כ"ב.
נ"ל שרוצה לומר האחוריים דאו"א וישסו"ת
היוצאים מהגדלות דג"ר דנקודים, שע"י נתהוה תיקון קוין שנק' כלים חדשים,
גם לחג"ת נ"ה.
*עמ' תמ או"פ ד"ה כבר, על המילים: "נמצא
מדחה מן הפרצוף את אור המקיף השייך להפרצוף".
כי אם הי' מקבל עם הרצון לקבל עצמו על דרך שהי' בא"ס שמלפני
הצמצום, לא הי' נדחה האור מקיף, אלא אדרבה, הי' ממלא את כל המציאות. רק להיות שכעת
כל כלי הקבלה הוא האור חוזר, שכל שיעור גדלותו הוא לפי כח המסך, אשר לפי זה נמצא
שכל מה שהאור חוזר הוא יותר גדול ומלביש על אור פנימי בשיעור מרובה, באותו השיעור
הוא מדחה את האור מקיף.
*עמ' תמט או"פ ד"ה וזו, על המילים: "וזו היא
פסיעה הד'".
נ"ל שיותר טוב להגיה 'וזו היא פסיעה הג''.
*עמ' תמט או"פ סוף ד"ה ופסיעה, על המילים
"ע"ד הנ"ל".
מהמילים 'ולעיל אות י'' עד כאן צ"ע, כי באות י' מכנה
לפסיעה הב' שהיא בכתר ב... שלו, בשם קמץ, שיש לו התיקון של עליה וירידה, וא"כ
לא נמצא שני פסיעות בחולם, ורק בקמץ אשר לפעמים הוא ממעל ליה"ו, ולפעמים
למטה. וא"כ נחשב את הפסיעה הב' בזמן שהיא מתחת ליה"ו ויה"ו, באותו
הסדר בדיוק כמו שמובא כאן.
*עמ' תנ או"פ ד"ה גם תזכור, על המילים
"הצורך לב' בחינות הזווגים".
צ"ע, אולי בהזיווגים האמורים כאן הם בשורש הא' לזווג
דנשיקין שהוא זווג דנה"י דכתר שהועיל לבחי' הראש, כידוע שזווג דנשיקין הוא
בראש. והארת נה"י דא"ק הועיל לעצם הז"ת שהם בחי' ... כידוע שזווג
...
*עמ' תסה תשובה טו, על המילים "ומכאן קנה המסך את השם
מיין נוקבין, כי מכאן ואילך כלולים בו ב' נוקבין אלו".
מבואר במקום אחר, שמהתכללות הבינה והמלכות יחד, נעשה ב'
בחינות בבינה שנקראים בשם מיין כל ב' בחי' ... היינו, בינה בעצמה והתכללותה ממלכות,
וכן במלכות נעשה ב' בחי' הנקראים בשם נוקבין כמו בבינה.
*עמ' תע תשובה מה, בסופה.
ומה שהכלי הא' דגוף נק' דעת ולא בינה, הוא אתי שפיר לפי
הכלל דאור הז"א בכלי דבינה נקרא דעת. וזהו גם כן כאן, דהאור היוצא דרך עינים
הוא קומת ז"א, ומה שיש אור אוזן דהתלבשות הוא רק בראש, לכן הראש נקרא כתר,
עי' תשובה מו, מה שאין כן אור הגוף שאין לו רק אור ז"א...
הערות לחלק ז'
*עמ' תצז או"פ ד"ה מרחפת, על המילים "הם
רפ"ח ניצוצי המלכים שמתו".
ויעיין בהסתכלות פנימית דשיעור י' שהניצוצין הם רק רשימה
דאו"ח שהלבישה את האו"י בזמן המלוכה, אבל הרשימות דאו"י נשארו באצילות
ולא מתו, דאין מיתה באורות.
*עמ' תקטו-ז או"פ ד"ה אמנם, על המילים "אמנם
אחר שנה"י דכתר התלבשו למוחין באו"א, כבר יצא לגמרי מבחי' כתר".
נ"ל, למה נחשב הזווג דגדלות דנקודים על הכלים
דאו"א ולא על הכלים דכתר, הלא כללות כל האור הי' מלובש בנה"י דכתר? הוא
מטעם שהמ"ן הי' מהו' והנקודה שהשפיע היסוד דא"ק לאו"א.
אכן, כל הקומה הנולדה מהמ"ן, נמשך להפרצוף שהעלה את
המ"ן, והוא מקבל המוחין ומזדווג ומוליד קומה וממשיך ההארה להקומה החדשה לפי
מידתה, וה... המ"ן באו"א, לכן נחשב על ....
*עמ' תקיז ד"ה ואע"פ, על המילים "ועל כן יצא
עליה ע"ס בקומת כתר כנ"ל".
נ"ל בפשיטות למה או"א נזדווגו פנים בפנים והמשיכו
אחר כל הגדלות רק בחי"ד דהתלבשות ובחי"ג דעוביות, ולמה לא המשיכו קומת
גלגלתא דא"ק שיש לו בחי"ד דעוביות גם כן? כי או"א שהם בחי'
ע"ב, תמיד אין הם יכולים לעשות זווג השייך לגלגלתא, והם רק יכולים להמשיך
הקומה היותר גדולה השייך להם, וזהו קומת ע"ב שהוא בחי"ד דהתלבשות
ובחי"ג דעוביות.
*עמ' תקכ רשום על אות מב בדברי הרב.
צריכין להתאים עם הענין של קומת כתר.
*עמ' תקלז אות ס' בדברי הרב, על המילים "ואמנם שאר
האורות גם הם ירדו ממקומם, חוץ מת"ת שנשאר במקומו כנ"ל, ולא ירד. ונמצא
כי בלי ספק שהאורות האחרים שירדו ממקומם, אע"פ שביארנו שהיתה ירידתם לצורך
הכלים להאיר להם, עכ"ז, בהיותם למטה ממקומם נחלש כוחם מעט, ולכן אין להם כח
לעלות למעלה".
כל הטעם דלהלן מיותר, לפי מה שמבואר שענין ירידת ג' קוי
כח"ב הם סוד אחוריים דכתר ואו"א שירדו במקום חג"ת, וממילא נעשה
כלים חדשים.
*עמ' תקנז או"פ ד"ה הרי, על המילים "הרי שד'
הכלים דחג"ת נפלו ג"כ בירידה השניה".
כנראה שאכן טוב לתקן הלשון כך: הרי שג' הכלים דח"ג
ולמחוק תפארת מכאן, כי הרי ת"ת לא ירד פעם ב'.
*עמ' תקפא נרשם מעל לוח השאלות לעניינים:
לזכרון: כי החמשה נקודות שיצאו בנקודים הם ה' הבחינות
שממעלה למטה דאו"א וישסו"ת שהם ח.ג.ת.נ.ה. ויסוד ומלכות הם בחי'
הז"ת שיצאו בבחי' ו"ק וחסרי ג"ר, והג"ר שלהם נשאר באמא.