אמרה הנשמה ענין הבריאה אם אפשרי להבין דרכה פי׳ איך יצא היש מן האין אם לא.
אמר השכל איך הב״ה פועל, כבר הודעתיך שא״א לנו להשיגו פי׳ באיזה דרך הוא עושה פעולתו, ואין לנו לבקש אלא על מה הוא פועל ובאיזה סדר הוא פועל, ואשיבך על אשר שאלת, הנה (בחומר) [החומר] הזה שחידש חדש הוא חידוש גמור שחידש האדון ב״ה ביכלתו הנשגבה שא״א לנו להבין איך חידשו, אמנם באיזה סדר פעל לחדש אותו זה נוכל להבין שכבר אין אנו מבינים בזה אלא הדרגת הפעולה, ונאמר כי הנה עשית החומר הזה שעשה ודאי היה קדום בחוקו ית׳ שיוכל לעשותו ושהיה עתיד לעשותו כי לא נוכל לחשוב בו ית׳ שום תוספת או שינוי כלל שיתחדש אתו ענין מה שלא היה לו, אלא היה קדום ברצונו שיעשה החומר הזה, אמנם זה אינו נקרא אפי׳ היות העולם בכח כי אין יחס בין פשיטותו ית׳ ובין ברואיו וכל התארים הנופלים בברואיו אינם נופלים בעצמותו ית׳ כלל, רק כשרצה לחדש ממש החומר הזה אז חידש מיני השפעות ממנו ית׳ שהיה בחוקם ממש להוציא החומר הזה ויש להם יחס לחומר הזה כי לא חודשו אלא בשיעור הגון להוציא החומר הזה ואמנם ההשפעות האלה כבר הודעתיך שהם מיני השפעות ההולכות בסדר הדרגה אך לא תקרא סבה קרובה אל החומר הזה בתכונתו כאשר הוא כ״א המין האחרון והפחות שבכל ההשפעות וכבר פי׳ לך דבר זה למעלה באר היטב, ונמצא שמאז חודשה ההשפעה הראשונה כבר יש בחוקה עשית החומר הזה ונקרא שהחומר הזה כלול
בה, כי בחק ענינה הוא ולא נתחדשה אלא בעבורו, אך היא עדיין סבה רחוקה כי ענינה יותר נכבד ומעולה ממה שמצטרך למציאות החומר השפל, וההשפעה השנית תהיה סבה יותר קרובה אליו והוא כלול בחוקה וקרוב יותר לימצא ממה שהוא בראשונה וכן עד״ז הולך ומתגלגל בחק כל ההשפעות שחידש לבעבור זאת ומן האחרונה שבהם יוצא בפועל, והנה אין ההשפעה הראשונה אלא מציאות החומר הזה מושפע ממנו ית׳ ביתר שאת ממה שראוי להיות וההשפעה השנית כמו כן מציאות החומר הזה מושפע בפחות כח מהראשונה, כי הרי אין ההשפעות אלא מציאות נמצא א׳ משולח ומושפע ממנו ית׳ שעד שהוא משולח ממנו טרם שתצא תולדתו לפועל נקרא השפעה ממנו, ובצאת ענין ההשפעה בפועל ועשה נמצא מן הנמצאות אז יקרא תולדה ונמצא ההשפעות והתולדות ענין א׳ אך ההשפעות הם כלל השגחותיו ית׳ והתולדות הם הנמצאות הנולדות מן ההשגחות אבל השגחתו היא ככל שאר עניניו ית׳ הבלתי נודעים מצד עצמם כידיעתו וזכירתו וחמלתו שאינם דבר חוץ ממנו ולא כידיעתנו וזכירתנו וחמלתנו, אבל הם השגחות שמצד פעולתם נשיגם שאינם אלא המצאת הנמצאות ההם ושילוח מציאות הנמצאות ההם ועצמותם מאתו ית׳ ודי בזה לאשר שאלת.
אמרה הנשמה ודאי הנני שמחה בחלקי מאד מאד שקבלתי ממך ידיעות גדולות ועמוקות ונשארתי מיושבת באמונה השלימה והנאמנה בכל הדברים שחייב כל בן דת משה וישראל להיות מיושב בהם, ושלום על ישראל.
בילאו״א.