אמר השכל עוד יש לי לבאר לך ענין הזמן ההולך בהיקף על כל האישים בשוה ומצאנו בו שינויים בחלקיו מטעם הזמן עצמו פי׳ לא מטעם מעשים שיחודשו בו אלא מטעם היות העת ההוא והוא מ״ש קהלת לכל זמן ועת לכל חפץ והלא גם לזה צריך שיהיה שרש הגון ודאי.
אמרה הנשמה גם זה ענין נחמד לדעת אותו על בוריו.
אמר השכל ראי הככבים והמזלות, הם משפיעים כל א׳ וא׳ על דבר מיוחד ופרטי בעולם השפל הזה ומי שהוא מושפע מכוכב א׳ אינו מושפע מחבירו, וכל המקבלים מקבלים ממשפיעיהם תמיד בכל מקום שהם, אמנם מלבד הפקודה הזאת אשר להם, הנה יש להם ממשלה ושליטה בסיבוב הזמן שכל א׳ שולט בשעה ועת אשר הוחק לו וזה ידוע, ואמנם יש הפרש גדול בין שתי השליטות האלה, כי השליטה שיש להם כל א׳ על הדברים המיוחדים לו, היא שליטה מגעת בעצם המקבלים שכל ענינם תלוי בהם ומתפעלים בתוכיות עצמותם מן ההשפעה שהם משפיעים להם, אך השליטה של ההיקף היא שליטה כללית שכל השולט שולט על כל העולם בין על הבריות המיוחדות לו בין על הבריות שאינן מיוחדות, אך מצד אחר אין השליטה ההיא שליטה גמורה על שום א׳ מהם ואין מקבלים ממנה אלא איזה התפעלות, ורושם הניכר יעשה בבריות מצד השליטה ההיא ודאי כי אין שום מעשה במעשה האל ית׳ שיהיה לבטלה אך אין זאת הפעולה העצמית אשר לככבים האלה, אך עצם פעולתם אינו אלא מה שהם פועלים ביחוד בבריות המיוחדות להן וכמ״ש, ואמנם זאת היא דוגמא עשויה להראות ענינים יותר גבוהים ונעלמים, והיינו כי הנה מיני השפעות רבות חידש האדון ב״ה להשפיע על בריותיו השפעות מיוחדות לכל בריה כראוי לה, ומלבד זה גזר היקף סיבובי לכל מיני ההשפעות האלה להיות שולטים בסיבוב על העולם שיהיה סדר שליטתם ופעולתם בסדר [אצ״ל: כסדר] סיבוב הזמן ובכל יום שולט בהנהגה מין ממיני ההשפעות והיא שליטה כללית על כל הבריאה, אך אין פעולתו בשליטה זאת פעולתו העיקרית שהוא עושה בנמצאות המקבלים ממנו ביחוד, אבל עכ״ז יחודשו ענינים בכל הבריאה לפי ענין ההשפעה ההיא תולדת [אצ״ל: תולדות] שליטתה זאת, ובזה ג״כ תלויה קדושת ימי המועדות מימים ימימה וכל שאר הדברים התלוים בזמן, אמנם צריך להבחין ההבחנה שזכרתי שיש הפרש בין הפעולה המיוחדת שלכל השפעה בכל זמן ובין הפעולה הסיבובית שאינה כ״כ עיקרית להגיע בתוכיות עצם המקבל, ועד״ז ענין יצירת האדם וכל זמניו שכבר שמעת היותם מקבילים אל סדרי ההשפעה העליונה, כי ודאי הוא שבכל זמן מזמניו יתנהג ע״פ סדרי ההשפעות שהזמן ההוא מקביל להם אך לא על צד התולדות הנולדות ביחוד מן ההשפעות ההם, אלא על צד הכנות [אצ״ל: הבנות] גופו ואיבריו על הסדר ההוא והנה אמרתי לך מה שיספיק לישב דעתך על האמת בעיקרים האלה אשר בקשת ממני ותו לא מידי.
אמרה הנשמה עוד ענין אחר אחפוץ לדעת ממך ואולם איננו ענין כ״כ ארוך וגם לא מן המבהילים הרעיון בהעדר הידיעה בו כמו הענינים שזכרנו עד עתה אבל הוא דבר שתאותי לעמוד עליו בבירור.
אמר השכל ומה הוא ענין הזה.