אמר השכל איננו כן, אבל צריך שתדעי הקדמה עיקרית והיא כי הנה ארז״ל ויהי רעב בימי דוד עיקר אוונתון שלו לא היה אלא בימי שאול אלא שהיה שאול גרופית של שקמה וכו׳ וכן אמרו הפשתני הזה כשהוא בודק פשתנו אינו בודק אלא וכו׳ הרי לפניך שלא תמיד ישתמש האדון ב״ה מן הנהגת המזל הזה אלא בזמן שהוא יודע שטוב להשתמש בה כי הנה האדון ב״ה הכין סדרים עמוקים להשלמת הבריאה כמ״ש ושם לו שני דרכים דרך הש״ו ודרך המזל והוא הבוחר ומשתמש פעם מן הדרך הא׳ ופעם מן הדרך האחר מה שהוא יודע היותו טוב יותר לעולמו, אמנם בהשתמשו מן דרך הש״ו יהיו כל הענינים הנולדים לפי סדרי הש״ו וחוקותיהם, ובהשתמשו מדרך המזל יהיו הענינים הנולדים לפי סדר הנהגת המזל ותכונת הבריאה כמ״ש והנה גם זה יוליד לצדיקים זכות יותר, כי אלמלא תמיד היה האדון ב״ה מענה את הצדיקים לבד היה ניסיון אך לא כ״כ גדול כי עכ״פ היו מתנחמים לדעת שהם ודאי צדיקים כיון שהם מעונים וכל בן שכל היה בוחר באלה היסורין שודאי אינם אלא יסורי הצדיקים כי הרשעים אינם מיוסרים, אמנם רצה האדון ב״ה שיהיה מקום ניסיון יותר גדול שלא יוכלו בני האדם להבין בבירור מה שהב״ה עושה בעולם עם כל איש ואיש, אבל מה שיראה לכאורה הוא היות מקרה א׳ לכל לצדיק ולרשע וענין זה ביארוהו במדרש ז״ל שלמה היה מביט בכל הדורות וראה דברים שמגיעים לצדיקים מגיעים לרשעים וכו׳ פי׳ כי יראה הב״ה שמקרה א׳ שיולד לרשע שיהיה עובר א׳ מן העבירות בפרט ויהיה העונש ההוא מתיחס לעבירה ההיא, יולד ג״כ לצדיק שיהיה ממש נזהר עד מאד באותה העבירה עצמה והיינו אברהם ונמרוד וכל האחרים המוזכרים במדרש שם שהמעשה מוכיח האמת הזאת שכך הוא ודאי, והנה זה עשוי כדי לתת שכר טוב יותר לצדיקים המתחזקים באמונתם והוא מש״ה וצדיק באמונתו יחיה, כי א״א לשום אדם לעמוד על בורים של הדברים שהב״ה עושה עמו כי הוא ית׳ מתנהג פעם בדרך הש״ו ופעם בדרך המזל כמ״ש, וכל דבר שיתחדש על האדם הנה אין שם מי (...) [שישפוט] אם מן הש״ו הוא וכפי מעשיו אם מן המזל הגוזר עליו, ויש בכל דבר ודבר פנים לכאן ולכאן עד שהלב סוער מאד ברוב מחשבותיו ושרעפיו בקרבו, אבל מי שהוא נאמן לה׳ צריך שיתקע יתד אמונתו חזק בל ימוט, לדעת שכל מעשה ה׳ יהיה באיזה דרך שיהיה ישר ונאמן הוא ודאי ואין עולה ח״ו ולא כרשעים שהיו אומרים לא יתכן דרך ה׳, אלא על משמרתו יעמוד לעבוד את בוראו בעבודה תמה בהשואה אחת בכל מדה ומדה שהוא מודד לו, ואז יקרא תמים ממש, כללו של דבר שתי דרכים הם דרך הש״ו ודרך המזל והאדון ב״ה משתמש מהם לפי מה שהוא יודע היותו טוב לעולמו, ובמדרשו של רשב״י נמצא מאמר א׳ שאע״פ שענינו עמוק בסתרי הסודות אבל שטחיותו נראה זר מאד למי שלא ידע הקדמות אלה שהודעתיך וז״ל המאמר ובזמנא דאסתלק הויה מכרסיא דדין ומכרסיא דרחמי לית תמן לא אגרא ולא עונשא, כי נראה כאלו ח״ו אין שכר ועונש אמנם הכונה האמיתית היא להודיענו שיש זמן שאין האדון ב״ה מנהג העולם בהנהגת הש״ו אלא בהנהגת המזל וכמ״ש שהטוב והרע נמשך ובא לפי עניני ההנהגה לצורך התיקון הכללי אך ודאי שהש״ו יהיה לעה״ב לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו אמנם הודיענו שבזמן תוקף עקבות משיחא לא יקשה עלינו אם הצדיקים נשפלים השפלה גדולה ואם בני האדם צועקים ולא נענים וכל שאר הדברים הרעים שארז״ל בעקבות משיחא חוצפא יסגי כי כל זה נולד לפי שאין הקלקולים ההם, כי השעה גורמת כך וכדי להוליד מזה התיקון השלם שיהיה אח״כ בגילוי יחודו ית׳ וכמ״ש. ואמנם צריך שתדעי הקדמה צריכה לנו הרבה ליישוב ספיקות רבים, והוא כי אפי׳ בזמן שהאדון ב״ה רוצה לנהג את עולמו בהנהגת המזל שזכרנו הנה הוא מחזיר ומסבב הדברים שאפי׳ מה שצריך לבא לפי המזל יגיע מתוך דרכי הנהגת הש״ו וכענין זה מצאנו יסורין של רבי שאמרו ז״ל ע״י מעשה באו וע״י מעשה הלכו ובאמת לא היו היסורין ההם אלא מיסורי הצדיקים אבל כך הוא המדה שהב״ה מרכיב שתי ההנהגות אלה ביחד ואף גזירות המזל לא יבואו אלא ע״י ענין מה המתיחס אל הש״ו שיוכלו ליתלות בו שהרי אגביו יתגלגל כל הצריך להתגלגל, אע״פ שבעצמו לא יהיה אלא דבר קטון, כללו של דבר שרש ההנהגה באמת הוא ענין התיקון הכללי של כל הנמצאות הסובב על קוטבי תכונת הנמצאות עצמם לפי מה שעשאם הבורא ית״ש וכל גלגולי ההנהגה הזאת אינם אלא סיבובי דברים ההולכים אל תכלית התיקון הכללי הזה שזכרנו בהסיר מהם כל החסרונות המצויים בהם, ויש לדבר הזה חקים וסדרים עמוקים בלתי מושגים כלל ובעוד שגלגולים אלה מתגלגלים והולכים יש הנהגת הש״ו שהיא ההנהגה המתגלית שכל חוקות שמים וארץ תלוים בהם, אמנם תוכיות כל הסדרים והחוקים נקשר בענין התיקון הכללי שזכרנו כי אינם שתי הנהגות הפכיות ומתנגדות אלא אדרבא העיקר היא הנהגת התיקון הכללי אלא שידע האדון ב״ה בחכמתו הנשגבה לסדר חוקי ש״ו ראוים לשמש כל זמן סיבוב ההנהגה הזאת ויהיו חוקים מתיחסים ונאותים ומשתוים בתוכיותם אל גלגולי ההנהגה של התיקון וע״כ לא תצא ההנהגה של הש״ו חוץ ממרכז הנהגת התיקון הכללי אדרבא הנה היא משתוה אליה ומתחברת עמה ודברי ההנהגה של התיקון עצמה ימשכו ויבואו בדרכי הש״ו וכמ״ש אפס כי העלים האדון ב״ה מנבראיו השגת ההנהגה העליונה הזאת ולא היא ועניניה ולא היחס שבינה ובין הנהגת הש״ו מתגלים ונודעים, ולא עמד על בירור הדבר הזה כל נביא וחוזה אלא ראו מה שראו ולא עמדו על בוריו כ״א נשארו תמיד מסופקים בספיקות רבות וכמ״ש ז״ל ע״פ וחנותי את אשר אחון ורחמתי את אשר ארחם