והנה שמעת כבר איך כל עניני התחתונים תלוים הם במאמר וע״כ שרש כל הענינים האלה הוא מציאות כח עליון המחזיקם בכל מצביהם ועניני הכח הזה משתוים ומתיחסים עם עניני השפעותיו ית׳ בכל סידוריהם, וכמ״ש לך למעלה בביאור הפסוק וראית את אחורי ופני לא יראו כי מיני השפעות הם שבהם ישוער הקירוב או הריחוק בין ישראל לאביהם שבשמים ולפי התיחס והשתוות כח התחתונים עם מיני השפעותיו ית׳ יתחלף מצב התחתונים בכל עניניהם, שכבר הודעתיך איך כלם קשר א׳ ענפי נוף א׳ לבד.
אמרה הנשמה ודאי טעמא דמסתבר הוא זה שבמהות התחתונים המתחלף ממצב למצב יהיו דברים בגו והיינו איזה מקור שמתחלף שלפי שנותו את טעמו ישתנו התולדות הנראות בתחתונים, וישתוה התחלפו להתחלף מיני ההשפעה.
ולהפך, הזכיות משכינים הכבוד בתחתונים והוא ענין ושכנתי בתוכם והנה הכבוד עצמו מתעלה ומתרומם בהיותו שוכן בתחתונים וכבר אמרו ז״ל כל מה שברא הב״ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו, ובגלות נא׳ וילכו בלא כח לפני רודף לפי שהיה הכח העליון רחוק מהם וכענין סר צלם מעליהם ובהגאל ישראל נא׳ וכבוד ה׳ עליך זרח ואז הכבוד עצמו יתרומם וזה פשוט, ותדעי שענין זה מצטרך מאד לענין המלאכים ופעולותיהם כי הנה רצה האדון ב״ה לעשות מעשיו ע״י משרתים ה״ה מלאכיו הקדושים וע״כ רצה ושיכן שכינתו על המלאכים האלה הם הם שלוחיו המוציאים כל גזירותיו לפועל ואדנותו בהם תמיד כמשז״ל ה׳ בם אדנותו בהם ואמרו שמו של הב״ה משותף עם כל מלאך ומלאך, והנה זה הכבוד עומד על כל הצבאות ומתדבק עליהם תמיד אך בערך המלאך וחשיבותו כי גם בהם נמנו המדרגות איש לפי ערכו, ותדעי עוד שאעפ״י שהכבוד בכל מקום אמנם מתגלה במקום א׳ יותר ממקום אחר והוא מקום מיוחד לו ששם ידרשוהו הרוצים לידבק בו והוא ענין לשכנו תדרשו ובאת שמה וכתיב יראה כל זכורך את פני האדון ה׳ אלקי ישראל וכמה סדרים ומערכות יצטרכו לענין זה בהדרגה רבה עד שיגיע לידבק בקדושתו זאת ית׳ ועל ענין זה עומד כל תבנית המשכן והמקדש מקום לפנים ממקום עד לפני ולפנים ששם הכבוד שורה לידרש ולימצא למבקשים להדבק בו, וכן יש מקדש למעלה מכוון למקדש של מטה, והנה כל צבא מעלה מעלים שבחו של הכבוד הזה ואומרים מלא כל הארץ כבודו ברוך כבוד ה' ממקומו, כי הוא לבדו כח כל הנמצאים כמ״ש וכן נא׳ יהי כבוד ה׳ לעולם ישמח ה׳ במעשיו כי הכבוד מתעלה משבח מעשיו ית׳ ולכן ארז״ל פ׳ זה שר העולם אמרו, ואמנם עילויו של הכבוד נעשה מכח כל הנמצאות כלם למיניהם כל א׳ לפי הפעולה המיוחדת לו, וזאת היתה כונתו של הכהן בעשותו עבודת הקרבנות בפרט בקרבן התמיד שנא׳ בו את קרבני לחמי שהוא מה שמקריבים לפניו ית׳ בכל יום ויום לתועלת כל הנמצאות כלם, והיה מכוין בו להעלות כבודו של מקום ב״ה מקיבוץ כל המינים שבנמצאות כל א׳ לפי מה שנוגע לו, וזאת היתה חכמה גדולה שהיו הכהנים צריכים להתחכם בה להיות נגשים אל ה׳ ית׳ בעד כל ישראל ושתהיה עבודתם רצויה באמת, וע״כ נאמר כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו וכו׳ והיו מכונים לקשר כל הנבראים בבורא ויודעים מה שצריך להשלמת ענין זה ומכונים בכל הפרטים המצטרכים שהם סתרי העבודה בכל עניני הקרבן ובזריקת הדם ובהקטרת הקטורת כלם עשוים לסתרים עמוקים להשלמת כל הנמצאות בהדבקם בבורא ית״ש, וביאור זה הדבר מרחיב והולך מאד אך אין כאן מקומו ואמנם הכונה הכללית הוא לקשר כל הנמצאים התחתונים והעליונים שעל גביהם כלם בכבוד העליון שנא׳ בו הלא את השמים ואת הארץ אני מלא וזה באותם הסדרים המתוקנים לזה, וזה בבחי׳ עבדים המתקבצים תחת צל אדוניהם,