והנה עוד יש לנו להעמיק בהבנת הענינים לבא עד תכונתם.
אמרה הנשמה ודאי לחכמה אין סוף ולעמוד על בורים של דברים צריך הרבה.
אמר השכל אבל ע״כ נאמר אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני, ונבא אל הענין, הנה מה שיוצא לנו מכל אשר דברנו עד כה הוא, כי הנה האדון ב״ה כבר שמעת שהוא נעלם מהשגת כל נבראיו לגמרי ואין ענינו שום א׳ מן הענינים הנתפסים מדעתנו ומצטיירים ממחשבתנו, ואמנם רצה להשפיע ממנו איזה השפעות המתיחסות ונאותות לנו אשר בעבורן אנחנו מיחסים לו כל תאריו הרבים ומספרים תהלותיו לפי מיעוט כחנו לבד, ודבר זה כבר פירשנוהו למעלה כי הוא ית׳ חידש לפעולתו והשגחתו איזה מדות וחקים אשר ניחסם אליו כמו שניחס המדות והתכונות לנפש, אבל כבר נודע לנו ההפרש גדול שבין אלה לתכונות הנפש, כי הנפש מוטבעת באותם התכונות והם ענין נוסף בה על עצמותה ובאדון ב״ה לא נדמה ח״ו כן כי רק נדע שבאלה המדות הוא פועל אך לא שיהיו אלה תכונות טבועות בו ומקרים נוספים עליו ח״ו כי כבר ידענו היותו שולל מכל מקרה ומכל מה שאנו מבחינים בנבראיו, ואין אנו מזכירים מדות אלה לו אלא מצד מה שנעשה בנו מהשפעתו והשגחתו אך לא שנבין איך הם המדות האלה בו כלל ודבר זה כבר ביארנו אותו במקומו וכבר הרחיב לדבר ע״ז המיוחד שבמחברים הרב הגדול הרמב״ם זלה״ה בס׳ המורה שלו, אמנם ידענו ודאי כי גם אלה המדות שאנו מבחינים בפעולתו אינם אלא דברים מחודשים ממנו לצרכנו כפי ערכנו ולא כפי ערכו כלל, וכלל המדות האלה שחידש לפעולתו הם הם מקורות כל הנעשה בכל זמן בנבראיו, והנה הם ערך סדר הנהגה מעולה מכוונת לתכלית השלמת כל הנבראים כלם ענינים בהדרגה ענין גבוה מענין עד רום כל הענינים הנכלל במדות האלה, ואמנם הבחנת ההדרגה הזאת אינה נעשית אלא מן הפעולות כי כשנקבץ כל מה שנפעל ממנו ית׳ בנבראיו ונגדור כל דבר לאמתו ונעריך כל הפעולות האלה קצתם עם קצתם נמצא בהם הערך הזה בהיותם פעולה נכבדת מפעולה ע״כ נקראה גבוהה ממנה, וניחס המדות לו ית׳ כפי הפעולות הבאות ממנו וכסדר הפעולות ניחס הסדר והערך למדות, והנה נמצא לחכמים אשר הבינו סתרי ההנהגה שגזרו היות המדות האלה וממילא הפעולות הנמשכות מהם מתקשרות אלה באלה, בדרכים רבים וענינים רבים כי אעפ״י שכל מדה היא ענין בפ״ע ודאי, אמנם רצה האדון ב״ה ועשה כלל כל המדות מתקשרות קצתם בקצתם עד שלהשלמת ענין הא׳ יצטרך עזר הב׳ באותו השיעור וחלק המצטרך, ויש חכמה עמוקה בענין הקשר הזה לדעת התחברות כל עניני ההנהגה כטבעות השלשלת הנכנסות א׳ בא׳, והרמב״ם זלה״ה אמר בפ׳ נ״ד מן המורה שלו ח״א ז״ל אמרו כל טובי הוא רמז להראות אותו הנמצאות כלם, ר״ל בהראות אותם לו שישיג טבעם והקשרם קצתם בקצתם עכ״ל כי הנה יש שיתקשרו מדות אלה קצתם בקצתם בדרך סבה ומסובב, ויבחן בקשרם כל מה שמצטרך ליחס הסבה ומסובב שלה ויש בדרך השתתף לדבר מן הדברים בדרך העזר רב או מעט, ויש בדרך ההשפעה והקבלה, דהיינו שיצא חידוש ענין א׳ מא׳ מן המדות ויקובל החידוש ההוא מן האחרת והנה אתן לך דוגמא לדבר, אדם המתבונן על דבר א׳ שיראה וירצה להשיג ענינו, הנה בתחלה ישמש בו כח הציוד לצייר הדבר ההוא בדעתו ואמנם אם לא ישתמש מכח האחר לא יעשה בדעתו אלא הציור אך אם ירצה להבינו הנה יתעורר בו כח ההתבוננות ויקח הדבר בו ויחלקהו וינתחהו ויחזור ויחבר חלקיו להבדיל מה שצריך להבדיל ולחבר מה שצריך לחבר עד שיקח לו ממנו ידיעה שלימה וכל אלה דברים שצריך שיעשו ודאי בנפש האדם טרם ישיג הענין המבוקש אעפ״י שאין הפעולות האלה גשמים כ״א רוחנים, אך צריך שיעשו, והנה פה מצאנו שיצא הנושא המצוייר בכח המצייר, ממנו, וינתן אל כח ההתבוננות לעשות בו את שלו כמ״ש, הרי זה חיבור מדות ע״ד ההשפעה והקבלה, וזה פשוט, והנה נמצא בסדרי ההנהגה שכל מדרגה תחתונה [תסובב] מן העליונה ממנה וגם תצטרך לה עד שלהשלמת עניני התחתונה עצמם יכנס בדרך נסתר קצת, שיעור מה שיכנס מן העליונה עצמם, ונבחין לתחתונה עצמה סבה קרובה וסבה רחוקה וכל זה לרוב דקדוק ההשערה שהכל משוער בתכלית חכמה עמוקה, כללו של דבר חידש האדון ב״ה מיני השפעות משוערות בערך וסדר והדרגה שמכללות כלם לפי ענין כל א׳ וא׳ ולפי התקשרם זו בזו בכל מיני התקשרות שהם נקשרות, ולפי כל הדרגותיהם תצא הנהגה שלימה היא ההנהגה שהאדון ב״ה מנהג את עולמו מיום הבראו עד תכלית השלמתו ויש לנו להבין בכל אלה מה שתלוי בסדר [אצ״ל: בסדרי] ההדרגה והערך לפי סידורם ומה שתלוי בהבחנת ענינם, כי יש מדות והשפעות לפי הנהגת הש״ו הנותן המציאות לט״ו ויש לפי ענין יחוד ממשלתו ית׳ המשלים כל החסרונות ובמדות הש״ו עצמם יש שהם ע״פ מדת חסדו ויש ע״פ מדת דינו ויש ע״פ מדה ממוצעת וגם כל אלה בכמה דרכים ובכמה מזגי ענינים, יש מיני השפעות לפי ענין החשך של החומריות שיש בחקם להחשיך ולעבות הענינים הנולדים בעולם ויש לפי ענין ההארה הרוחנית והאלקית שבחקם להגיה החשך ולהאיר לנבראים ובענין הזה כמה הדרגות נמצאות של בחינות גבוהות זו מזו ועל כל אלה הענינים צריך להשקיף מי שירצה להבין עד מקום שהיד האנושית מגעת בהנהגתו ית׳, וצריך לדעת השרשים והענפים פי׳ מיני ההשפעות האלה וסידוריהם, והנולד מהם בין בבריות ובין במקריהם, וכלל כל הענינים האלה יתבאר לך כשתתישבי על כל מה שביארתי לך עד הנה והעיקר מה שהזכרתי לך שמלבד ידיעת סדר ההנהגה על צד הפעולות הנפעלות בעולם הוא ידיעת מציאות ערך מעלת הבריות לדקותם ורוחניותם או לגסותם וגשמיותם לגבהם ויקרם או לפחיתותם ושפלותם, שהכל נמשך מכח מיני ההשפעות האלה שחידש האדון ב״ה שלפי שלימותו היה כל הנברא שוה בתכלית היקר והדקות הנעלה ואמנם חידש מיני השפעות אלה שענינם כל ההדרגות והשינויים הנמצאים בענין זה בבריאה, ונמצא שכ״ז תלוי בהשפעות המחודשות האלה ובסידוריהם ועוד לפנים אדבר עוד קצת מזה, ואמנם די עתה במה שהודעתיך לישב אותך על ענין ההנהגה העמוקה במין הא׳ שבחוקי הנהגת הש״ו דהיינו חוקי ההשפעה, עתה נבא אל המין הב׳ שהוא חוקי הקבלה.