והנה הגזירה במדת האהבה היא הנותנת מקום למדה זאת ובחקה יש בכח לעשות המשפט ג״כ וכמ״ש אמנם אם לא היתה באה הגזירה ג״כ להוציא לפועל מדת המשפט הזה, הנה לא היה מוכרח שימצא כלל כי כבר אין הכרח אצלו ית׳ אלא הכל רצון פשוט, אמנם בבוא הגזירה שיצא המשפט מן הכח אל הפועל אז יצא ותדעי שלכל דבר ודבר יש סדרים ותנאים פרטיים ומיוחדים להשלימו, פי׳ יש מדת האהבה וסדריה המשלימים ענינה, יש מדת המשפט וסדריה המשלימים ענינה כמו כן, ואמנם גם דבר זה שיצא המשפט לפועל מן האהבה גם לו יהיו סדרים המשלימים עניניו פי׳ המשלימים היציאה הזאת, כי החכמה הולכת לפרט ההבחנות עד כחוט השערה וכל המרבה להבחין הרי זה משובח, והגם שהפרטים א״א לעמוד עליהם מפני רובם אך הכללים ראוי לנו להכירם, והנה אחר שבאה הגזירה גם על יציאת המשפט לפועל, הנה יצטרך ההשקפה על הבריות כלם כפי מה שהם לראות מה הוא המצטרך להם לפי דרכם ומה יהיה המשפט אשר יוסד לצרכם, ואף זה הנה יוסדו בתחלה בכלל ראשי סדרי המשפט הזה ואח״כ יבחנו כל הדרכים א׳ א׳ להבין דבר מתוך דבר ולהשקיף על כל הפרטים לייסדם על נכון וזה פשוט שאין פרט בלא כלל שיקדם אליו ואחר כל ההשקפה הזאת יושמו המשפטים על סדריהם, כי ודאי לא יהיו המשפטים בלא טעם מספיק לכל פרטיהם, אמנם המשפטים ענין א׳ וטעמיהם ענין אחר ואין לנו לערבם זה עם זה, אבל נדע שכל המשפטים אשר שם האל ית׳ לכל צבא השמים והארץ וכל ההנהגה שהוא מנהג אותם הם מסודרים לפי מה שהשקיף בחכמתו ותבונתו על כל הנבראים לגזור את המצטרך להם ולשום אותו חק בהנהגתו, ובהשקפה הזאת יוכללו כל טעמי המשפטים האלה שמי שידע אל מה השקיף האל ית׳ ועל מה התבונן בשומו משפטו זאת ידע טעמי משפטו, ובגלותו סודו לנביאיו ויודיע משפטיו להם יודיעם מתחלה על מה פקח עיני השקפתו ועל מה התבונן לשום כל סדרי המשפטים האלה, ונמצא שהשקפתו זאת בכלל ובפרט היא המולידה את המשפט בכל סדריו וכל התלוי בו ובה תלוי שנות את המשפט וסדריו לפי הצריך בכל העילוים או ההשפלות המצטרכות לעולם וכל תיקון חדש המצטרך לו דבר בעתו, ואמנם ההשקפה הזאת לא תחסר לעולם ותולדתה להעמיד העולם על קיומו בכל עת ובכל שעה ובכל רגע ובעתו ושעתו עוד מחדש לעולם עילוים ויתר עוז כמו שמצטרך לתיקונו,