אמר השכל עתה נבאר בתחלה הנהגת הש״ו שהיא המתגלית יותר לעינינו.
אמרה הנשמה דבר כי שומעת אנכי.
אמר השכל אומר לך בתחלה בכלל שתים שהם שלש יסודות ראשיים אשר להנהגה הזאת אחר נבא לפרטיהם א׳ א׳ למען תהיה המסילה סלולה לפניך, הנה בהיות הב״ה פועל בנו הפעולות שהוא פועל בסדרים המיוחדים והדרכים שרצה, צריך שנבחין שני מיני חוקים, שחקק בענין זה, המין הא׳ כל שתלוי בפעולתו ית׳ והוא כלל כל דרכי ומשפטי השפיעו, והב׳ כל מה שתלוי בהתפעלות שלנו בקבלתנו, והוא כלל כל דרכי ומשפטי קבלנו ממנו ית׳, ואמנם החק הראשון שהוא חק השפיעו יתחלק גם הוא לב', וזה כי הנה קרא כתיב כאשר ייסר איש את בנו וכו' והיינו כי אין המוסר שהב״ה מייסר את ישראל, מוסר נקם ומכת אויב אלא מאהבה שהוא אוהב אותם כאב את בן שכן כתיב חושך שבטו שונא בנו ואוהבו שחרו מוסר, הרי שהמוסר נולד מן האהבה ממש, ונמצאת תוכחת מגולה נולדת מאהבה מסותרת, ושתים תולדות טובות יוצאות מן השרש הזה, א׳ שהמוסר עצמו אפי׳ בזמן שהוא נעשה לא יעשה באכזריות חימה אלא במיתוק גדול מפני האהבה המסותרת שאינה מנחת לכעס למשול ולהתאכזר, והשנית שכיון שאפי׳ בשעה שהב״ה מביא במשפט יצוריו הנה כונתו המסותרת אינה אלא לרחם ולהיטיב, לפעמים אם יראה שאין כח בנשפטים לסבול המשפט יפנה אליהם ברחמים ויניח ידו מן המשפט לגמרי והוא ענין עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים, והרי לנו עתה להבין כל השלש האלה בביאור פרטיהם והתנאים המשלימים ענינם,