עד כאן בהספר נתבאר כלל "ההכנות" שהכין האדון ב״ה להנהגת עולמו (- מהצמצום עד התיקון) ובהמשך מבאר משפטי הנהגתו שמנהג בהם עולמו (- פרצופי האצילות). הנה בראשונה ביאר ענין החסרון והגבול: ענינם ותכליתם (- צמצום). אח״כ ביאר השלמת החסרון, ובזה נכנס לענין גילוי היחוד בשלימות גדרו. (- קו). אח״כ ביאר מה שגם בעת שהעולם מתנהג בחסרון מ״מ בהעלם כל ההנהגה הוא השלימות: הנהגה הנגלית - שכר ועונש, הנהגה המסותרת - שלימות, (קו ורשימו - אור וכלי). אח״כ ביאר ענין גוף ונשמה ששורשן ב׳ מדות דהארת פנים והסתר פנים (- א״ק - עשר ספירות דפנימיות וחיצוניות). אח״כ ביאר פרטיות מדרגות חיבורי גוף ונשמה, מצד ענין עביותם וזכותם, ששורש ענינם הוא הב׳ מדות הנ״ל- הסתר והארת פנים (ענפי א״ק). אח״כ ביאר ענין הרע: גדרו, התהוותו, תכליתו. ומצביו השונים: בשליטתו הגמורה ובשליטתו המוגבלת וממועטת (- שבירה ותיקון).
ובהמשך מבאר ענין הנהגת המשפט - שכר ועונש, ששורש ענינם הוא מצד אהבתו ית׳ (- ז״א וא״א). אח״כ מבאר כלל ענין הנפרדים, מצד מה שהוא ית׳ נותן להם הויה ומציאות, וכלל מצביהם השונים (נוק׳). אח"כ מבאר ההנהגה העמוקה הסובבת לתכלית אל התיקון הכללי - הנהגת היחוד (- עתיק). אח״כ מבאר ענין התמונות שבמראה הנבואה (- שמצד זה נעתקים כל עניני הנהגותיו ית׳ לתמונות, שמצד זה הם כל המדובר בדברי האריז״ל, ועל זה בנוי ה״כללים״ - לבאר את התמונות לפי ענינם העצמיי חוקי ומשפטי הנהגתו ית׳). ובסוף מבאר סדר יציאת הנפרדים ממנו ית׳ השפעותיו (- מהות הספירות, כי מהותם הוא השפעתו ופעולתו בנבראים, עי׳ כללי פחו״ד כלל ב׳. וכל הענינים הנ״ל, הם פרטיות עניני הספירות, שהם פרטי הענינים שפועל ומשפיע בנבראיו).