אמר השכל חלקי הבריאה הזאת מי שמביט עליהם לפי ראות עיניו בתחלה לא יראם אלא ענינים מפוזרים ומפורדים פי׳ בלתי מתקשרים כלם אל תכלית א׳, אלא כל א׳ ענין בפ״ע לתכלית מיוחד נשלם בעצמו בלתי שיצטרך לחבירו כי כ״כ מינים בדומם כ״כ בצומחים כ״כ בב״ח אין ביניהם קשר ויחס שיצטרכו להעזר זה מזה ושיתקבצו לתכלית א', אלא כל א׳ נברא למה שנברא, ועניניו משלימים לתכלית המכוון בו לא יותר, עכ״ז ההדרגה המסודרת נראית בכל הטבע ודאי וכל מי שיקח בידו להתבונן מציאות הנמצאים ימצאם הכל בהדרגה כשיתחיל משמי השמים וירד עד הארץ מתחת ויתבונן בכל המינים [ימצאם] כלם זה תחת זה בהדרגה מסודרת אל נכון, אך מי שיעמיק בחכמה ימצא היות כל הנמצאות כלם מתקשרות קשר גמור זה בזה שכלם צריכים להשלים הענין שאליו כיונה המחשבה העליונה בבריאה וכלם מתקבצים לתכלית א׳, שתנאיו רבים וסדרם עמוק מאד, והם הם כל חלקי הבריאה הרבים האלה הנה ע״כ יתיחסו כלם אלה לאלה בסדר שרצתה המחשבה העליונה ומכלם יצא הפרי הטוב הראוי לצאת מן הבריאה, ודבר זה כבר אמרתי עמוק הוא כי כאן החכמה מתרחבת והולכת עד אין תכלית לדעת פקודת כל הנמצאות ומה הגיע אליהם בכונה הכללית הזאת שזכרנו ורז״ל אמרו כל מה שברא הב״ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו, ואמנם צריך להבין ענין הכבוד הזה שגם הוא מחודש אצלו ית׳ ככל שאר התארים וכמ״ש לך למעלה וכשנבין התואר הזה נבין פקודת כל הנבראים האלה בהשלמת הכבוד הזה איך כלם צריכים להשלמתו ואיך כלם מתקבצים אל התכלית הזה, ועתה די לנו לדעת רק בכלל א׳ ההקדמה הזאת, שודאי כל דברי הבריאה מתקשרים הם ומתקבצים אל תכלית הא׳, ונדע ע״כ כי אין שלימות ענינם במה שהם נמצאים איש לדרכו מקצהו, אלא במה שהם מתקשרים זה בזה ומתאחדים לתכלית האחד שזכרנו, כי זה לבדו הוא ודאי שלימות ענינם כיון שזה הוא המצטרך יותר לתכלית שבעבורו נבראו שהוא התכלית הכללי שזכרנו ובאמת תראי שגם במעשים אין רע נמצא בעולם אלא בחלקי הדברים טרם התחברם להשלמת הדבר אך אין דבר מושלם שיהיה רע וזה כיון שידענו שכל מה שהב״ה עושה הוא אך טוב מאד הנה מה שנראה חסר בצד א׳ בא׳ מתנאי הדברים, נשלם החסרון ההוא בתנאי אחר שמשלים בעדו ולא היה החסרון ההוא אלא מפני שלא נשלם הדבר ההוא בכל תנאיו וכיון שישתלם ודאי הוא טוב ודבר זה מתאמת מן המעשה עצמו שהוא כך והמעשה הכללי שהוא סיבוב העולם יתברר הדבר שגם הוא כך בסוף הכל, בזמן שתתקיים הבטחת אודך ה׳ כי אנפת בי כי אז יהיו נגמרים כל חלקי המעשה והנה יהיה המעשה אך טוב באמת והנה ע״כ נא׳ שבתחלה הכין האדון ב״ה את הטבע כמ״ש כל מין ומין שבה לפי מציאות המינים כל א׳ בפ״ע בהדרגת מציאותם כמ״ש ובענין זה נהיה הביטול וההפסד שהוא ההפסד הנמצא בכל מין ומין לפי מציאותו אך ענין התקשרם והקבצם לתכלית הכללי אדרבא הוא תיקון לענין זה כי בזה הוא שיוצאים מתחת ידי הרע וניצולים ממנו, והוא הענין שזכרנו כבר שכל מה שברא הב״ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו, והכבוד הוא שיהיה הוא ית״ש שמח בכל מעשיו ויהיה לו מקום כביכול להנאות את כל מעשיו בטובו, וההנהגה בכל המעשים אינה אלא להביא הכל אל התיקון הגמור שלא יהיה עוד מציאות כלל לרע, אך אין פרי זה יוצא אלא מקיבוץ כל המעשים כלם, ונמצא כי במיני הטבע מצד עצמם לא מצד התקשרם נהיה הביטול וכל ההשפלה וההפסד,אך בהתקשרותם נשרש תיקונם והצלתם מן הרעות.
אמרה הנשמה אלה הם דברים ברורים ומיושבים על הלב, אבל עדיין צריך אתה לבאר ענין יקרם של ישראל שייעדת לפרש שאינני רואה עדיין לו ענין בכאן.