אמר השכל בתחלה אקדים לך הקדמה א׳ צריכה (לעניניו) [לענינינו].
אמרה הנשמה אמור.
אמר השכל מציאות האדם בנוי הוא בחכמה עמוקה לאין תכלית כי האדון ב״ה ברא נבראים רבים וגדולים גבוה מעל גבוה וגבוהים עליהם כלם צריכים למשמרתם שאין שום דבר לבטלה והכל עומד על הפנה היסודית שהיא מה שהאדון ב״ה רוצה בעבודת האדם שיתקן הוא כל החסרונות שבבריאה ויעלה עצמו עילוי אחר עילוי עד שידבק בקדושתו ית׳ והנה שם כל עניני הריחוק ממנו ית׳ וכל תולדותיהם וכל עניני ההתקרב אליו וכל תולדותיהם, וכלם דברים עמוקים ועצומים מאד והכל עומדים להתגלגל במסיבות גדולות להגיע אל השלימות הכללי ואמנם רצה הרצון העליון שתהיה יד האדם מגעת לכל הענינים הרמים האלה שכלם מתנועעים מתנועותיו ומעשיו של האדם והרי אלה כונניות גדולות כאורולוגין הזה שאופניו פוגשות זו בזו ואופן קטן מנועע אופנים גדולים ורבים, כך קשר האדון ב״ה כל בריאותיו קשרים גדולים והכל קשר באדם, להיות הוא מתנועע במעשיו וכל השאר מתנועעים ממנו, והנה כסה הכל במכסה עור ובשר הגשמי הזה שאין נראה אלא השטח הגופני הלזה, אך באמת דברים בגו כונניות גדולות שעשה הב״ה בעולמו לצורך הענין הזה כלו, למעשיו ועבודתו לעילויו לתוספת קדושתו או לירידתו ופחיתותו ח״ו וכל מצביו הרבים, וזה רק ע״י הנשמה בכל חלקיה ושרשיה אשר כלל בגופו והוא מ״ש דוד המלך ע״ה רבות עשית וכו' ואומר אודך על כי נוראות נפלאתי נפלאים מעשיך ונפשי יודעת מאד, כי אין הגוף משיג הדברים הרבים האלה כמו הנפש מפני שאין הדבר נראה בגופניות אלא ברוחניות, והנה מן הדברים הנכללים בכונניות האלה הוא הרע בכל פרטיו כמ״ש וכל אלה דברים המצטרכים למצב הא׳ הזה של האדם שהוא בעה״ז ותלוים כל אלה בענין גילוי יחודו ית׳ שכבר פי׳ ענינו למעלה שהוא, לגלות האור מתוך החשך, ומן הסתר הפנים הנעשה בראשונה עם כל תולדותיו יתגלה היחוד באחרונה, ותביני כי הנה רצה הרצון העליון שיתברר אמתת יחודו בפועל כמ״ש כבר וזה ע״י כל הסבובים שהוא ית׳ מסבב בעולמו כדברי הכתובים שזכרנו למעלה למען תדעו ותאמינו לי ותבינו כי אני אל וכו׳ ראו עתה כי אני אני הוא וכו׳ כי בתחלה הוא רוצה לברר דבר זה בפועל ומסבב כל סיבוב הגלגל אל הנקודה הזאת ואמנם כשיהיה נשלם הענין הזה פי׳ שכבר נתברר דבר זה בפועל משם והלאה יהיה הדביקות וההשגה שישיגו הנמצאים להתקשר בו ית׳ ולהתענג בשלימות יחודו, שכבר נתגלה ליהנות מזיו קדושתו ולהשיג בשלימותו זה תמיד דברים עמוקים מהראשונים עד א״ס ועד א״ת, נמצא בכאן ב׳ סוגים בפעולותיו ית׳ א׳ מה שיעשה אחר שכבר נתברר יחודו והאמינוהו בני האדם בפועל והוא כלל השכר והגמול אשר מהותו ופרטיו לא מושגים הם עתה מן הגוף רק זה נדע ודאי שהמין בכלל הוא להיות נהנים מזיו קדושתו ית׳ כמאמרם ז״ל צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה ואין ספק לנו שיהיו שם פרטים רבים של מיני הנאות ק״ו מן העה״ז שהוא כצל עובר, וקבע בו האדון ב״ה כמה מיני הנאות טובות ליהנות מהם בני אדם אך כללם אינם אלא הנאות החושים כ״ש עולם שכלו טוב שאעפ״י שהמין הוא א׳ שהרי אין שם טובה אלא טובה רוחנית של השכלה ודביקות אך הפרטים יהיו רבים, והוא מ״ש לך מענין השפעתו ית׳ שלא חודשה אלא להוליד ענינים רוחנים של קדושה, והסוג הב׳ הוא מה שהאדון ב״ה עושה כל זמן שעדיין הולך האמת הזה ומתגלה שלא נשלם עדיין גילויו, הלא זה מתחלת הבריאה עד הגאולה העתידה, שתהיה ב״ב שאז נא׳ והיה ה׳ למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה׳ אחד ושמו אחד, ואמנם כל הכונניות האלה שזכרנו למעלה כלם תלוים על מדת הסוג הב׳ הזה שהוא לגלות יחודו ית׳, וזה ע״י הסתר הפנים שיקדים לגילוים כמ״ש למעלה, ובכלל הכונניות הוא ענין הרע, שזכרנו, ואמנם הרע מצד עצמו לבדו אינו אלא קלקולים והפסדים והשחתה אך עם שאר הכונניות אדרבא ממנו נמשך תועלת לאדם עצמו כי בו תלוי כל הזכות ומציאות העבודה, וזה בעמדו לא לנצח אלא להנצח, פי׳ שאין המצאו אלא להיותו נסתת מן האדם כאבן העומדת על פרשת דרכים שהביאו במשלם במדרש שזכרנו למעלה,