אמרה הנשמה די לי עתה בזה לענין ההקבלה נשוב לידיעת ההנהגה עצמה בהדרגותיה.
אמר השכל הנה זה יוצא ראשונה בתולדות חיבורי שתי המדות האלה כא׳ המצב השלם שראוי להיות לאדם בזמן השלימות האחרון אשר יהיה לו והדבר מבואר מעצמו שהמדרגה התכליתית אשר היא תהיה סוף כל עילוי האדם היא הנקבעת ראשונה כי מאז התאצל הנשמה ממקורה צריך שיהיה בחקה השלימות היותר גדול שתוכל להגיע אליו בסוף הכל, אלא שיאמרו לה מלמעלה לכי ומעטי את עצמך עד אשר תשוב אל מקומה הראשון בהתעלותה על פי מעשיה אך לא שבריאתה ממועטת בתחלתה ויהיה עילויה מרובה אחריה כי אין כל חדש תחת השמש אבל הסדר הוא הפך מזה כי בכחה הגדול מאז תתאצל אחר ימעטו לה עד אשר תשוב לאיתנה ועכ״פ סוף מעשה תחלת המחשבה ע״כ שלימות האדם הוא הנקבע ראשונה ואחריו מיעוטו לשוב במעלות אשר ירד בו להתעלות אל שלימותו כאשר הוחק לו ונמצא שמצב השלימות אשר לאדם הוא שנבחן ראשונה והוא דרך וזמן שתהיה הנשמה שולטת ומושלת לגמרי בלא שיהיה שום שליטה לגוף כלל וכאלו איננו, כי כלו יהיה משועבד וכפוף לגמרי תחת ממשלת הנשמה בטהרתה עד שאינו אפי׳ עולה בשם יען רק המציאות יש לו אך לא שליטה וזה פשוט כי שליטת הגוף אינו אלא חשכה ואופל לנשמה כי הרי אין ענין הגופניות אלא הסתר הארה ומשהו ממנו מעכב כי א״א לשליטה אפי׳ קטנה לגוף שלא יחסר כנגדה איזה אור וכח מן הנשמה ע״כ הזמן שתהיה הנשמה בכל גבורתה שלא יחסר כל בה ממה שראוי לה לשלימותה הוא הזמן ודאי שאין לגוף שום שליטה ע״כ אין לנשמה שום מונע אך לא תאמר שלא יהיה לו מציאות כי כבר אמרנו שהגמול צריך שיהיה לשניהם אבל שליטה לא יהיה לו ויהיה כלו כרוך אחר הנשמה בלתי מתפרד ממנה כי לא יעשה דבר לבדו ולא יהיה ברצונו מה שלא יהיה ברצונה עד שכמעט לא יהיה נבחן לדבר בפ״ע אלא כמו מובלע בין כחות הנשמה הטהורים, מצב פחות מזה הוא בהיות הגוף נבחן בשליטתה קצת כי ע״כ יגיע כנגד זה חסרון אל הנשמה לבלתי היותה שלימה בכל הדר תפארתה אך השליטה כל שהיא לא תוליד אלא חסרון כל שהוא אבל אם תרבה השליטה אז ירבה החסרון, ואמנם אם נדבר בכלל א׳ לבד נא׳ שיש בזה ג׳ זמנים זמן שליטת הנשמה לגמרי וזמן שליטת הגוף קצת וזמן שליטת הגוף לגמרי אך אם נלך בדרך ההדרגה להבין עוד מצבי הגוף הזה בשליטתו ה׳ מדרגות נוכל למנות בו על דרך הכלל ואלה הם,
מדרגה א׳ הלא היא שיהיה לגוף מציאות אך לא שליטה כלל ועיקר עד שלא יהיה שום רמז בעולם מעניני הגופניות כאשר יש עתה ונמצא שבמצב הזה לא ימצא האדם בעצמו שום דבר מאותם שיש לו עתה בהיות גופניותו שולט בו וזה המצב השלם יותר שבכל המצבים.
מדרגה ב׳ שיהיה לגוף שליטה כל שהיא וימצא אדם בעצמו כמו זכר ממה שהיה לו בזמן היות לו הגוף ואין זה זכר של פרטי דברים אלא זכר כללי מדברים רבים שהיו בו משל למי שעברו עליו צרות רבות ועמל ויגע בכמה הרפתקי ואחר נשאר תשות בו ועיפות בכלל כי כן מציאות שליטת הגוף מוליד חסרון א׳ כללי בלתי מובחן מה הוא בפרט אלא כאיש אשר איזה יגון בלבבו שאין שמחתו שמחה שלימה אעפ״י שאין טעם פרטי ליגון ההוא כך לא תמצא כח הנשמה בעצמה להתפשט בכל כחותיה אלא תרגיש כמו איזה כובד מועט לה ואין פרטי המניעה נודעים.
מדרגה ג׳ בהיות הגוף שולט בפרט אך לא בכל פרטיו אלא בקצת מפרטיו שימצא האדם בעצמו איזה דברים מדברי הגוף דברים היותר קלים אך עכ״פ גופניים ואמנם פשוט הוא שבכל המצבים האלה אין תולדות גדולות לענינים האלה של הגוף וכמה שאכתוב בס״ד.
מדרגה ד׳ שיהיה הגוף שולט בכל פרטיו וימצא האדם בעצמו כל הענינים הגופנים אבל כמו שהנשמה עתה היא בעה״ז כגר בארץ והיא צריכה ללכת בדרכי הגוף כך הגוף יהיה הוא כגר בארץ והנשמה היא השולטת ויצטרך הגוף ללכת בדרכיה כענין זיל בקרתא זיל בנימוסא הא למה זה דומה למשה רבינו עליו השלום כשהלך לקבל תורה לישראל הנה לא אבד גופו ולא נשתנה אבל לפי שהיה גופו כמו אורח במקום הנשמות שנה את טעמו לעשות כמעשי הנשמות וכמו שפי׳ ז״ל לעולם אל ישנה אדם ממנהג המדינה וכו׳ ע״ש ונמצא שהשתנותו באותו הזמן אינו נמשך מחמת עצמו אלא מחמת מקומו ואינו שינוי גמור והנה עדיין אין תולדות נמשכות מעניני הגוף האלה כי ע״כ עדיין הרי הוא כגר וכמ״ש שהוא צריך ללכת בדרכי הנשמה אלא שבמדרגה הזאת הד׳ כל עניני הגוף נבחנים ונודעים אלא שאינם במקומם וצריכים לבטל ענינם מפני הנשמה ומן המדרגה הזאת ולמעלה אין נבחן אפי׳ כל פרטי הגוף כ״ש שאין להם תולדה שצריכים ללכת בדרכי הנשמה.
מדרגה ה׳ היא שיהיה הגוף שולט בכל בחינותיו ויהיה כאיש שורר בביתו שכל עניניו בתקפם ובכל תולדותיהם וגם זאת המדרגה נחלקת לב׳ ואעפ״כ הכל מדרגה א׳ וזה כי עניני הגוף אפי׳ בבחי׳ גוף יכולים להיות בשתי דרכים או דרך חול ומעשי בהמה כמעשי רוב בני האדם או דרך קדושה ועבודה כענין בכל דרכיך דעהו בהיות הכל בכונה מיושרת כראוי וכמו שיהיה לע״ל בזמן שנא׳ ונתתי לכם לב בשר כמו שהיה ראוי להיות לאדם אלמלא חטא אבל שניהם כא׳ הם עכ״פ עניני גופניות כי לאכול צריך לשתות צריך וא״א בלאו הכי יהיה אכילה ושתיה של חולין או של קדושה זה וזה ענין גופני הוא, ואמנם כאשר ידענו היות כל הדברים האלה נולדים מהסתר פניו ית׳ או מהארת פניו על כן נא׳ שהב״ה מחליף הנהגתו לפי מה שצריך לברייתא לה׳ מדרגות אלה כי למדרגה השפלה שהיא הה׳ תחתונה מכלם הנה ירבה להנהיג בהסתר פניו ומעט בהארת פניו ינהג בעולמו ובד׳ ימעוט ההסתר וירבה ההארה ובג׳ ימעיט ההסתר מיעוט אחר מיעוט ותרבה ההארה ריבוי יתר וכן עד״ז עד התעלות למדרגה הא׳ שההארה תתגבר מאד וההסתר במשהו עד שמפני זה לא ישאר שליטה כי אם לנשמה לבד ולא לגוף כלל.
אמרה הנשמה למה הוצרכת לחלק חילוק זה לה׳ מדרגות
אמר השכל לפי שכך הוא לפי ההדרגה וזה דבר נראה לעינים כי כל הדברים האלה יכולים להיות והם בהדרגה זה אחר זה מציאות בלא שליטה, שליטה בכלל שליטת קצת מן הפרטים שליטת כל הפרטים ועדיין כמי שהוא אורח חוץ למקומו שליטת כל הפרטים במקומם כאיש שורר בביתו אלה הם ה׳ דברים נמשכים והולכים לפי טבע הענין אין שייך בזה ראיה ומנין אמנם מה שצריך לך עתה הוא החילוק שהזכרתי לך בתחלה דהיינו שליטת הנשמה לבדה לגמרי שליטת קצת של הגוף שליטת כל הגוף שזה מה שצריך להבין ההנהגה בשלימותה וה׳ המדרגות שאמרתי יהיו לך למשמרת כי כבר ידעתי ימצאו דברים בדברי החכמים ז״ל שלהבינם על בורים תצטרך להשתמש מן ההקדמה הזאת אבל אין כאן מקום לענין זה.
אמרה הנשמה א״כ נדבר מג׳ מצבים אלה.
אמר השכל חכמינו ז״ל הורונו שהעולם מתקיים שיתא אלפי שנה ואח״כ אלף השביעי הוא חרוב ואח״כ הב״ה מחדש עולמו ועוד מצאנו שאמרו על אלף השביעי צדיקים מה עושים הב״ה עושה להם כנפים ושטים על פני המים שנא׳ וקווי ה׳ יחליפו כח מפשוטן של דברים אנחנו למדים שג׳ זמנים יש והם שיתא אלפי שנין אלף השביעי וחידוש העולם שיתא אלפי שנין העולם עומד כמו שהוא עתה אלף השביעי עדיין לא נתחדש העולם והצדיקים הם כמו [שחיו] בתחית המתים אלא שהב״ה עושה להם כנפים וכו׳ וחידוש העולם שהב״ה יחדש את העולם חידוש גמור.
ואמנם העולם כמות שהוא עתה הנה אנחנו רואים שהגוף יש לו כל השליטה כאיש השורר בביתו כי זה מקומו ולא אחר אך באלף השביעי הנה הצדיקים מתעלים מן הארץ ונשאר הגוף חוץ ממכון שבתו ואינו אלא כאיש נודד ממקומו וכאורח נטה ללון ע״כ לא תשאר לו שליטה אלא כמרע״ה בעלותו ההרה שכיון שנתעלה מן הארץ לא הלך עוד בדרך יושבי הארץ וכן לאלף השביעי קראוהו חז״ל יום שכלו שבת מנוחה לחי העולמים כי שובתים בו מכל מלאכות הגופניות שהם החול אך הגוף לא סר עדיין ממציאותו כי לא ניתן חידוש עדיין לבריאה אבל מחידוש העולם והלאה שהוא למחר לקבל שכרם, הנה אין צריך עוד לשליטת הגוף כלל כי אינו צריך אלא לצורך העבודה בזמנה אבל יהיה מציאותו טפל לנשמה להתעדן בטוב העליון לנצח נצחים.
אמרה הנשמה אבל האלף הז' וחידוש העולם הלא הם דברים נעלמים מידיעתנו ואיך נדבר מהם?
אמר השכל אדרבא לא נדבר מהם אבל המציאות של הזמנים האלה וענינם בכלל ידענו ודאי וזה הוא מה שאנו אומרים מענין הגוף והנשמה אך פרטי הזמנים האלה ודאי א״א לנו להשיגם ולדעת אותם כלל רק הזמן של שיתא אלפי שנה האלה הוא הנודע לנו ומושג בפרטיו וע״ז יסוב ענינינו ודבורינו בדרך פרטי ושתי הזמנים האחרים נדעם רק בכלל שהם הזמנים שהגוף אובד שליטתו והנשמה מתעלה לאיתנה הראשון.
אמרה הנשמה א״כ נדבר ממה שהורשינו ויכולים אנו להשיג.