אך אין זה עדיין סוף בירור היחוד אלא שסוף דבר מכח שלימותו יעדר באמת החסרון וישאר הכל מתוקן בכח ממשלת טובו השולט לבדו אז יקרא שנגלה בפועל ואמנם תראי מה יוצא מזה כי הנה זה ודאי יגרום שאע״פ שהנבראים נבראו בחסרונם אך לא יהיה החסרון מום קבוע בהם אלא אדרבא מום עובר מום שצריך לעבור עכ״פ, אלא שהרבה דרכים ימצאו להעביר אותו ותביני שרש כ״ז, כי הנה החסרון ההוא לא נולד אלא מהסתר פניו של האדון ב״ה שלא רצה להאיר פניו על נבראיו מתחלה מיד שיהיו שלימים בתחלה אלא אדרבה הסתיר פניו מהם והשאירם חסרים כי הנה אור פני מלך חיים ודאי והסתירו הוא מקור כל הרע ועוד נדבר מזה לקמן בס״ד, אבל כיון שהכונה התכליתית בהסתר הזה אינה להיות נסתר אלא אדרבה ליגלות אח״כ ולהעביר כל הרעה שנולדה רק מן ההסתר ההוא, הנה ע״כ שם לו חק ומשפט לגלות פני טובו הנסתרים וזה או ע״י מעשים שיעשו בני האדם הם המה המשפטים והתורות אשר נתן לנו תורתו תורת אמת אשר יעשה אותם האדם וחי בהם בחיים הנצחיים כי שכר מצוה ומצוה הוא הארת פניו ית״ש שהסתיר אותם מן האדם בתחלת יצירתו כי הנה ע״כ לעמל נברא בהיות היצ״ר שולט בו ורבה רעתו עליו בכל מיני חסרונות והריחוק אשר לו מאור החיים, ומעשי המצות מאירים עליו האור הגנוז עד שבהשלימו חק מצותיו נשלם עצמו עמהם ליאור באור החיים האלה, אמנם אם לא ייטיב הנה אעפ״כ ירצה היחוד העליון להתגלות כי לא לנצח יסתיר פניו מעולמו אך בחימה שפוכה ימלוך על החוטאים האלה בנפשותם ונשאו את עונם עד יתמו חטאים מן הארץ או כי יכנע לבבם הערל וישובו ויחיו ולא עוד אלא שבהיות הכונה בהסתר פנים שזכרו רק כי יחזור ויגלה אותם וישוב ירחמנו, הנה אפי׳ הבחירה הזאת שהוא מניח לנו עתה ותמיד הדבר תלוי ועומד אם להיטיב ואם להרע ח״ו לפי רוב המעשה אין סופה להתקיים כך אלא הזמן ששיערה המחשבה העליונה היותו צריך ומספיק לכל הנשמות אשר עשה שבו יתוקנו מי בצדקתם מי בתשובתם ומי בקבלת היסורין וזה הוא המועד אשר שם שיתא אלפי שנה כדברי רז״ל ואחר יחדש עולמו להיות בני האדם כמלאכים ולא כחמורים אבל יהיו נפשטים מן החומר הגס הזה ומן התולדות הרעות שלו הן הם יצ״ר וכל הנמשך ממנו. ואפי׳ לימות המשיח קרא כתיב והסירותי לב האבן מבשרכם ועשיתי את אשר בחוקי תלכו וכו׳ וחז״ל אמרו ימים אשר תאמר אין לי בהם חפץ אלו ימות המשיח שאין בהם לא זכות ולא חובה וזה פשוט, כי כאשר טהר האדם מיצ״ר הנה אין עבודתו אלא בכח מוכרח ואין השבח מגיע אליו כלל, אמנם הנה זה הוא מחוקו של היחוד העליון לבדו ב״ה להראות עוצם ממשלתו השלימה שכל הזמן שהוא רוצה מניח העולם להיות סוער והולך בילדי הזמן עת אשר שלט הרע בעולם ולא עוד אלא שאינו מעכב ע״י הרע הזה מעשות כל אשר בכחו לעשות ואפי׳ מגיעות בריותיו עד הדיוטא התחתונה, אפס כי לא מפני זה יאבד עולמו כי הממשלה לו לבדו והוא עשה והוא סובל והוא מחץ והוא ירפא ואין עוד מלבדו, - חוקות הטבע, כתב: ״והוא מחץ״ - שיבטל חוקות הטבע. נגד הד׳ שאמרו אין ישועה לישראל, כתב: ״והוא ירפא״. עד הה׳ - כשפים, כתב: ״אין עוד מלבדו״ - אפילו כשפים.) והנה זה יתד חזק לאמונת בני ישראל אשר לא ירך לבם לא מאורך הגלות ולא ממרירותו הקשה כי אדרבה הרשה הב״ה והניח לרע לעשות כל מה שבכחו לעשות כמ״ש ובסוף הכל כל יותר שהקשה הרע את עול סבלו על הבריות כן יותר יגלה כח יחודו ית׳ וממשלתו העצומה אשר הוא כל יכול ומתוך עומק הצרות הרבות והרעות מצמיח ישועה בכחו הגדול,