תוכן

אור דחסדים אינו יכול להאיר במקום שנתצמצם. היינו בדומה לאדם שעוסק כל היום בדברים בטלים, וכשבא לתפילה הוא רוצה להתפלל בכוונה. ומ"מ אנו רואים שנותנים לו א"ז, ואינו יכול לכוון דעתו בתפילה, הגם שענין תפילה הוא בחי' להשפיע, היינו שהכלי שלו הוא אור דחסדים, ולמה אין מאיר לו אז אור דחסדים.
והטעם, שגם אור החכמה דבוק באור החסדים, שהם אור אחד. ואם יתנו לו בחי' אור דחסדים בזמן שכל הכלים שלו מוטבעים בקבלה, אזי טועם ג"כ טעם מהחכמה שנמצא בהחסדים, וא"א להפריש את חכמה מהחסדים.