חושך
הכתוב ולחשך קרא לילה, ואומר, שהוא החשך שנאחז בהלילה, שאין לה אור מעצמה ולא כלום. כלומר, הלילה שהיא הנוקבא, אין לה מעצמה כלום, ואפי' החשך הנאחז בה אינה שלה אלא הוא חשך הנמשך לה מאמא, דהיינו הצד שמאל שלה, הנבחן לנקודת השורק שבישסו"ת כנודע... ואע"פ שהחשך בא מצד האש שהוא חשך, מ"מ אינו של הנוקבא עצמה, שאין לה כלום מעצמה. אבל החשך נמשך, עד שמאיר מצד השפעת היום, דהיינו עד שמקבל חסדים מז"א הנק' יום, ואז מתלבש אור החכמה באור החסדים (בראשית א' דף ט"ז ד"ה וזה אמרו). ונמצא מבחינה זו, שהיום שהוא ז"א מאיר להלילה, שהיא נוקבא,.. אבל הלילה עצמה אינה מאירה מכח השפעת היום, עד הזמן של גמר התקון, שכתוב ולילה כיום יאיר וגו'.