תוכן

חומר הנפש הוא רצון לקבל

ע״פ המבואר למעלה שצורה הכללית המונחת בהמהות בלי חילוף והוספה ... מתחילת התהוותה היא הנקראת בשם חומר, הנה לפי זה ... בירור, אשר הצורה של רצון לקבל הוא חומר הנפש, כמו הצורה של העץ הוא החומרים של השלחן.
כי אין לך דבר מתקיים בכל הדצח״ם שלא יהיה לו חיוב של מזונות מאחדות לאותו מהות, ואין לך צורה של מזונות אפילו בדומם צומח אם לא בצורה של המשכה, כמו מגנט, כן מושכת אליה הדברים המזינים לה, וא״כ בהכרח שבכל מהות נמצא בו כח ההוא של הרצון לקבל, וכן ההבדלים שבהמהויות של הדצח״ם, הם בחינת האופן והצורה הנבדלת של הרצון לקבל, כי מזונות צומח לחוד, ומזונות דומם לחוד, ומזונות חי לחוד, ומזונות האדם לחוד. וכן בהבדלים שבהאדם עצמו נמצא מתחלקים רק באפני הצורה של הרצון לקבל, כי העשיר יש לו רצון לקבל לקנינים או לכבוד, והגבור לממשלה, והחכם לחכמה. ועד"ז שיעור הכמות נמדד ג״כ בהרצון לקבל, שלהגדול רצון חזק ולהקטן רצון קטן.
והנך רואה בעליל שהרצון לקבל הוא החומר אשר בהכרח הוא התחלה של כל מהות, וגם ממנה נגזרים המהויות, והיא המקבלת לכל הצורות, כמו העץ המקבל לכל הצורות של השלחן וכו'.
ואין לומר מאי נפקא מינה בידיעה זו, ומה מוסיף לנו אם אנו מסכימים על הרצון לקבל שהוא חומר הנפש או ממאנים לקבלה?
ותדע, שלא מחכמה אמרת זאת, כי הוא דומה כמו שתאמר, מאי בכך אם אדע שהלחם עשוי מחטים הצומחים או צומח כן בשלימותו בשדה, או מאי נפקא מינה אם אדע ממה עשוי השלחן, מעץ או מברזל או חמאה, כי העיקר שאני משיג השלחן כמות שהוא.