תוכן

"ואפילו כולנו חכמים וכו', מצווה עלינו לספר ביציאת מצרים . ויש לומר, שהגם שכבר אנחנו בני תורה ותבונה, מכל מקום עלינו לעורר את השורש של יציאת עם ישראל מהגלות דפרעה, משום שעיקר הוא היציאה מהקליפה והכניסה להקדושה, משום דשאר המדרגות הם כבר קודם ונמשך. לכן עלינו להלל ולשבח להשי"ת על זה, ועל ידי זה ממשיכים שמחה בכל העולמות, זאת אומרת בזה שאנחנו מרגישים את יקר וחשיבות של החרות מהקליפות, בשיעור הזה מתגדלת השמחה. ובשעור שיש לנו השמחה, בשעור זה נוכל ליתן את ההלל והשבח.
לכן צריכים בכל שנה לעורר את השורש, על דרך שפירש בזהר הקדוש פרשת בא, ומתרץ על מה שלא אוכלין מצה בכל השנה. ומפרש, בדומה למלך, שעשה אחד מעבדיו לשר, ובאותו יום לבש בגדים יפים, אבל אחר כך הוא פושט את בגדיו היפים, זאת אומרת שרק ביום שהעלוהו לשר, אזי הוא לובש בגדים יפים, כדי להבליט את שמחתו.
כמו כן בכל שנה ושנה באותו יום הוא עושה חג ולובש את בגדים היפים. לכן אוכל מצה דוקא בפסח. כמו כן אפשר לומר בסיפור יציאת מצרים.