וז"ש, בההוא יומא דחמשין אתגליא טמירא, ואתכסיא ביה, שמצד אחד נתגלה שער הנ', שהוא יום החמשים. כי אז בשבועות, עולה ז"א לא"א, ואו"א הכוללים בתוכם ישסו"ת, עלו לטעמים דס"ג דא"ק ששם אין פרסא, ושוים לביטול הפרסא כמו בגמר התקון. וז"א יכול לקבל מלמעלה מחזה דישסו"ת סוד י"ה שבו. כי שם אין שום הבדל מלמטה מפרסא אל למעלה מפרסא כי אין שם פרסא המבדלת. הרי שביום החמשים שהוא שבועות מתגלה שער הנ'. אמנם מצד השני, דהיינו על פי סדר העליה נבחן שישסו"ת הם רק במקום עתיק, כי שם הוא מדרגה הג' שלהם. ששם שולט הפרסא, ושער הנ' לא נתגלה כלום, אלא עודו מתכסה, וע"כ נבחן שהארה זו דכללות או"א ישסו"ת המגלים שער הנ', אינה מגיעה רק לכתר ז"א בלבד, דהיינו לחצי ת"ת דישסו"ת שמחזה ולמטה שלהם שהיא כתר ז"א. שלהיותו חלק מספירות דישסו"ת הוא מקבל מכללות ישסו"ת שבאו"א, אבל נה"י דישסו"ת המלובשים בתוך ז"א ומתערבים בכלים דז"א אינם יכולים לקבל מהארת הגילוי דשער הנ', מחמת שפרטיות דישסו"ת נחשב שהיא במקום עתיק.