שלמות האותיות בז"א
כיון שסוף סוף אין מקומו של ז"א בבינה, אלא שהוא שם בבחינת עלית מ"ן, אין האותיות נשלמות שם בבינה לגמרי, כי כח הדין המגביל שבמסך דחירק אין שם בכל תקפו. אלא אחר שז"א חוזר למקומו עם ג' הקוין שקבל מבינה, בסוד תלת מחד נפקי חד בתלת קיימא, אז מתעורר כח הדין שבמסך דחירק שבו ומשלים גבולן של האותיות, ואז נשלמות לגמרי. ... כי לפני שהאותיות, שה"ס ג' קוין, יוצאות לחוץ מבינה למקום ז"א, אין בהם שלמות, משום שכח הדין שבמסך דחירק שבקו האמצעי אינו יכול לשלוט למעלה ממקום מציאותו. ... דהיינו מתוך דחקות הדינים שבמסך דחירק, שבקו האמצעי, שהוא ז"א הנקרא קול, כי במקום ז"א יש לו כח לשלוט בכל תקפו להיותו במקומו... אז נשלמו חקיקת ורשימת האותיות ...אז נקבעו גבולותיה של כל אות ואות ובאו במקומן כראוי להן.