מצח דז"א
והפנים ה״ס ל׳ דצלם, שבו יוצאת הי׳ מאויר והחכמה מתגלה שם, ע״כ אין מקום שם לשערות. וכל הפנים פנוים משערות. (כנ״ל אות ל״ט) אמנם נודע שאפילו במקום שמתגלה החכמה היא רק ו״ק דחכמה, המאירה ממטה למעלה. ולא בחינת ג״ר דחכמה. ולפיכך נחלקים גם הפנים לג״ר וו״ק, שה״ס מצח ועינים, אשר במצח גנוז החכמה, ואסור להמשיך משם חכמה, כי להיות המצח ג״ר דפנים ... ולפיכך נמשכים ממצח דינים קשים לכל הממשיכים חכמה