תוכן

ז. הנבואה

והנה התורה היא סוג הב'. האמונה היא סוג הא', הנסיונית או חוקה בלי טעם. וסוג הג' נקרא נבואה.
והלוגיקה בענינים אלו אינם רק על בסיסים עיוניים.
[הג"ה: ולפיכך אין לקרא כלל את הביאורים הנקחים מתורתינו הקדושה בשם 'תיאלוגיה', כי אין כאן לוגיקה לא מינה ולא מקצתה, אלא שיש כאן בסיסים מעשיים שמושיים. ומי שלא זכה ולא עסק בתורה ורוצה ללמוד, מוכרח לעסוק באמונה. ולא באמונה מסוג הא' שהוא נסיונית על כל פנים, אלא "פשוט"].
[הג"ה: נביא: 'נביא כמוני יקים לך וכו'' (עפ"י דברים יח, טו). שאין פירושו בבחינת הגדלות כי לא קם, אלא פירושו בבחינת ההכרה והחכמה על התורה, שעל כן אמרו 'אבל חכם קם'].