תוכן

ז. וכדברים האלה אמרו חכמינו ז"ל (סנהדרין צח, א) על גמר גאולתם וגמר תיקונם של ישראל. שביארו הכתוב (ישעיה ס, כב) "אני ה' בעתה אחישנה" - "זכו - אחישנה, לא זכו - בעתה". רצונם לומר, שאם יזכו ישראל ויקחו את חוק התפתחות הצריך לעבור על מדותיהם הרעות עד שיתהפכו לטובות, ויביאו אותו תחת ממשלתם עצמם, דהיינו, שישימו לבם ודעתם לתקן בעצמם את כל המדות הרעות שבהם ולהפך אותם למדות טובות, אז "אחישנה", כלומר, שנמצאים משוחררים לגמרי מכבלי הזמן, אלא הקץ הזה תלוי מעתה בחפצם עצמם, דהיינו, רק לפי רוב המעשה והתשומת לב. ונמצאים בזה מחישים את הקץ.