תוכן

י"ד שבט תרצ"ב
בפסוק "זמרו ה' כי גאות עשה" [ישעיהו י"ב ה'], נראה לומר ש"זמרו" פירושו כמו "עזי וזמרת", והיינו שצריכים לזמור תמיד ולהכרית הקוצים מן כרם ה'. ואפי' בו בזמן שמרגיש עצמו שהוא שלם, ונדמה לו שכבר הכרית את הקוצים, ע"ז מסיים הפסוק: "כי גאות עשה". פירוש, כי כביכול עשה בעוה"ז ענין בריאה של גאות, שהאדם אוהב להיות נאמן וישר בעיני עצמו, וזה שמרגיש בעצמו שכבר הכרית הקוצים והוא כבר האדם השלם, זהו מין גאות. אלא האדם צריך תמיד לפשפש במעשיו, ולבדוק בעשר מיני בדיקות, ולא לסמוך עצמו על הרגשה זמנית, כי זו רק מין גאווה.
ע"ד שאומרים בשם הצדיקים על הפסוק "נרפים אתם נרפים, על כן אתם אומרים נלכה נזבחה לה' אלקינו" [שמות ה' י"ז] פירוש, שאמר לבני ישראל, מה שאתם אומרים נלכה נזבחה וכו', ואתם מרגישים עצמכם שהנכם כבר מוזמנים להקריב את עצמכם למזבח לפני ה', זהו רק כמו עצלות ורפיון ידים, שאינכם רוצים לעבוד עוד, ולבדוק עצמכם תמיד, שתהיו מוזמנים לעבדות הגדולה הזו. ולכן נדמה לכם שאתם כבר מושלמים בעבדות הזאת, ע"ד שפירשתי בסוף הפסוק "כי גאות עשה".