חיפוש מתקדם

חיפוש חופשי

זכור

זכור
אבל אני, דא רזא דברית קדישא יסודא דעלמא, כי אני שבאנכי מורה על יסוד ז"א, כ' אתכליל בגויה, דא איהי רזא דנוקבא, הכ' נכללה עם יסוד דז"א בזווג, שהיא סוד הנקבה, דהיינו המלכות, ובג"כ כולא איהו כחדא וכו' אקרי זכור, ומשום זה ז"א ומלכות הם מרומזים יחד באנכי, וה"ס זכור, שהוא רמ"ח מ"ע שהם חסדים הכלולים מחכמה ... כי ז"א הוא עיקר והנוקבא רק נכללת בתוכו, דהיינו שהחסדים הם עיקרים, אלא שיש בהם התכללות מהארת החכמה.