ב' רוחין זו"נ דזכר
...יש ב' בחי' בסוד הדיבור... השפות מתדבקים פעם ופורשים פעם, כבאופן הדיבור, כי בעת יציאת הניצוץ מפה הנוק' ותלייתו בהזכר, הרי זה ודאי בחי' רוחא דזכר שהרי ניצוץ זה נעשה לחלק של האבר הפוקד, אכן בעת שהנוק' מחזקת אורותיה ואינה פולטתם לאויר, אשר זמן זה היא עת הריוח שבין אות לאות, סוד הלבן שבקלף נבחן רוח הזה כלפי הזכר כמו רוחא דנוקבא