תוכן

פירוש, שמי שרוצה לזכות לתורה, הוא מוכרח לקבל על עצמו בחינת מלכות שמים למעלה מהדעת. שפירושו, שאם הגוף בא לשאול אותו שאלת פרעה - "מי ה' אשר אשמע בקולו" ושאלת רשע - "מה העבודה", אין לתת שום תירוץ שכלי, היינו לחפש תירוצים ולהלביש אותם בתוך השכל, אלא צריכים להשיב: אני מקבל מלכות שמים בתור חק! בלי שכל.
ועל ידי שמקבל על עצמו את מלכות שמים בבחינת חק, אז הוא נקרא בחינת ישראל, היינו, שיוצא משליטת עכו"ם. היינו - מה שהגוף דורש שיהיה הכל בבחינת שכל החיצוני שהגוף יבין - הוא יוצא משליטה זו, ואז הוא נבחן לבחינת ישראל. ואז הוא ראוי לקבלת אור התורה, הנקרא: "התורה מתקיימת". שזה פירוש: "אסור ללמד תורה לעכו"ם. שנאמר, לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום". היינו, אי אפשר ללמד לו תורה כל זמן שהוא בשליטת עכו"ם.
וזה פירוש מה שאמרו רז"ל: "אין העולם מתקיים אלא במי שבולם עצמו בשעת מריבה. שנאמר, תולה ארץ על בלימה". שפירושו, בשעה שהיצה"ר בא עם הטענות מי - ומה והוא אינו נותן על זה שום תשובה, שזה נקרא בולם את עצמו - על ידי זה יש קיום העולם. היינו, מה שהאדם צריך לזכות בעולם הוא רק על ידי בלי-מה, שאין לו שום יסוד, אלא רק מטעם חק.