תוכן

ו. מעילא לתתא ומתתא לעילא - כל נאצל ונולד בא על ב' דרכים

כל ענין מעילא לתתא ומתתא לעילא שנתבאר בכלל ארבע עולמות אבי"ע, כל אלה נוהג אפילו בהפרט היותר קטן שבעולמות, דהיינו, בכל עילה ועלול. 'עילה' פירושו, אב, שורש, גורם. 'עלול' פירושו, שהוא נפעל ונעשה על ידי העילה, ועל כן מכונה בן, או ענף, או נמשך ונגרם.
ודבר ב' מהלכים אלו בפרטות מובן ממש כמו בכלל. אשר מעילא לתתא, הוא דרך התבדלות העלול מהעילה שלו, עד שיצא ונעשה רשות בפני עצמו. וענין מתתא לעילא הוא חוק ההתפתחות המעוררהו לגדול מתתא לעילא עד שמשיג את העילה שלו, כלומר, שמשתוה לגמרי כמותו. וכמו שביארנו בעמוד א' כאן ענין אב ותולדה הגשמי, שממוח אביו עד הלידה הוא זמן הליכתו מעילא לתתא, ומלידתו עד עשרים שנה הוא זמן עלייתו מתתא לעילא, וכמוהו תשפוט בכל ד' מיני דצח"ם. וכמו באצילות פרטי הרוחניות, וכמוהו בכלל כל העולמות.
והטעם, כי מאחד יוצא יחידה, וכל הדרכים שקיבלה אותו היחידה מתחייבת לכל השתלשלות הבאות אחריה, הן בכלל והן בפרט.