תוכן

אע"פ שהעמל שוה השכר משונה
כל העומל מרויח אם מעט אם הרבה, דהיינו לפי הסוג של העבודה. כי הפועל הפשוט למשל, אם ירבה על עבודת חבירו בחמשים אחוז, למשל שיעבוד י"ב שעות ביום, לא ירויח יותר מחמשים האחוז שהרבה. משא"כ הסוחר והבנקיר (-בנקאי) אם ירבה בחמשים אחוז חריצות יותר מחבריו, ראוי להרויח משום זה פי עשרה על חבריו, מפני שסוג העבודה והעמל מונח בשכל, שהעדפה של משהו מכפיל הריוח בסכום ניכר ומסוים. ואין צריך לומר באותם שתורתם אומנתם, נמצא המוסיף חמשים אחוז יגיעה יותר מחבריו, שמרויח משום זה פי אלף, כי המה הם כל הגדולים ואנשי השם כנודע לכל משכיל על דרכיו. עכ"ז כמעט שאין בחירה לאדם בדבר הסוגים, מפני שתלוי הרבה במין ההכשרה שקנה מאבותיו ומהסביבה.