תוכן

שמעתי י"ט אדר תש"ג
יש ואו ימינא, ואו שמאלא. ו' ימינא נקרא בחי' עץ החיים. וו' שמאלא נקרא בחי' עץ הדעת, ושם יש מקום השמירה. וב' הווין נקראים י"ב שהם סוד י"ב חלות, שש שש המערכת, שהוא סוד י"ג תיקונים, שהם י"ב, וחד דכליל לון, שהוא נקרא מזל "ונקה", וכמו כן כולל תיקון הי"ג הנקרא "לא ינקה". שזה סוד וזיינין דכנישין, שז' שהוא סוד מלכות, היא כליל לון. שמטרם שזכה ל"לא ישוב לכסלה עוד", נקראת בחינת לא ינקה, ומי שכבר זכה שלא ישוב לכסלה, נקראת בחינת ונקה.
וזה סוד "יגלה לן טעמי דבתריסר נהמי דאינון את בשמיה כפילא וקלישא". "בווין תתקטר". היינו שההתקשרות היא ע"י ב' הווין, שהם סוד ד"בתריסר נהמי [שהם י"ב חלות] דאינון את בשמיה", ה"ס היסוד הנקרא אות כפולה. היינו שנתכפלו הואו' השמאלית הנקראת עץ הדעת, ששם הוא מקום השמירה. אזי נעשו בחינת "קלישא", אזי הוא בקל לעבוד אלולי זאת.
אלא שהיו צריכים לעבוד עם ה־ואו' הימנית, שהיא סוד עץ החיים, אזי מי היה יכול להגביה את עצמו ולקבל בחינת מוחין. מה שאין כן ב-ואו' השמאלית, שהיא סוד השמירה, שבבחינה זו נמצא האדם עצמו תמיד, ובזכות השמירה שהוא מקבל על עצמו, אזי עבודתו רצויה.
ולכן נקרא זה קלישא, שהוא קל, היינו שבנקל למצוא מקום לעבודה, זאת אומרת שבכל המצבים שהוא נמצא, יכול להיות עובד ה'. וז"ע "תערוך לפני שלחן נגד צוררי", שענין שלחן הינו יציאה, כעין "ושלחה מביתו", היינו יציאה לחוץ. וזה מורה שאפילו בזמן היציאות יש לו מקום לעבודה. ועל ידי היציאות מתבטלים הצוררים. שהצוררים חושבים שעל ידי היציאות הוא יבוא לתכלית השפלות, ובאמת נעשה הדבר להפך שהצוררים מתבטלים. וזה סוד "השלחן אשר לפני ה'", שהיציאה היא גם כן לפני ה', שעל ידי זה הוא מקבל את פני ה'.
וזה ענין שהוא מכניע את כל הדינין, אפילו הדינין היותר גדולים, יען שהוא מקבל על עצמו בכל הזמנים, שתמיד הוא מוצא לעצמו מקום לעבודה, בסוד: "לית אתר לאתטמרא מינך".