תוכן

יז) וז"ס אומרם נחנו ולא אנחנו, כי יסוד הא' הוא יסוד אמצעי יוסף, כי צורת א' הוא סוד חדש עיבור. בין ב' ווי"ן, כזה: וא"ו, י"ב מזלות. והוא לבדו מעלמא דדכורא, ושאר שבטים הם נוקבא, כי הם ניצוצות הנרשמים כנז'. והבן כי חדש העיבור לעולם הוא באדר, כי הוא היסוד ממש, ושם הוא מקום העיבור, והוא הניתוסף ביוסף. ותבין כי אליהו אתי מגד, שהוא נצח המעורב בהוד, שהוא נדב ואביהו. פירוש שנים הם, ועיקרם מנצח, שהוא רוחו של אליהו. וז"ס (מ"א י"ח י"ב) ורוח ה' ישאך, (מ"ב ב' ט"ו) נחה רוח אליהו על אלישע. ואביהו נפש הוד, כי שם המלכים נקרא נפש, ור"ע מאביהו, והוא יששכר סוד הזכר. ואותו שידעת הנוקבא היוצא מנצח, ר"ע הוד זכר, ויוצא בסוד אור חוזר נוקבא, להאיר ללאה. והאמת, כי לוי אינו במנין השבטים, איפשר כי יהודה עילאה מקומו בת"ת דכורא, ולכן דגל מחנה יהודה מזרחה, ודגל ראובן בחסד דכורא תימנה, ודגל דן צפון גבורה נוקבא, ודגל אפרים יסוד אפרים נוקבא מערב, דמתמן ערוב כל ביסוד, כנודע. ובזה אפשר לישב דברי הסבא דמשפטים, כי יהודה נטל מקום דלוי בת"ת, ויששכר נ"ה, ויוסף יסוד דדכורא.