תוכן

יז) והרי עתה נמצא שהם שלשה פרצופין כל אחד כלול מעשר ספירות, והם זה בתוך זה. ואינם שוים, כי הפרצוף הקטן והחיצון שבכולם, הוא מתחיל מן החזה של הפרצוף השני האמצעי עד סופו, ובערך הפרצוף השלישי הפנימי והגבוה מכולם, הוא מתחיל מסוף שליש הראשון של חסד שבו. והפרצוף השני האמצעי הבינוני הוא מתחיל להלביש את הפרצוף השלישי הפנימי והגבוה מכולם, מן החזה שבו עד סופו. ונמצא כי כל המגולה מן הפרצוף הפנימי ולמעלה, נקרא ראש, שהם חכמה בינה דעת דז"א הכולל. וכל המגולה מן הפרצוף האמצעי למעלה, נקרא חסד גבורה תפארת דזעיר אנפין הכולל, ואלו השלשה נקראו בחינות יצירה עשיה דזעיר אנפין, וכללות שלשה פרצופין אלו זה בתוך זה, נקרא זעיר אנפין. וגם לזה הפרצוף הפנימי מכולם, יש נקבה אחת שוה לו אחור באחור עמו, והזווג שלהם אינו רק נשיקין, כי אין בהם מגולה רק ג"ר. וכשהם רוצים להזדווג בבחינת יסוד שלהם, אינו אלא ע"י זווג דיסוד החיצון שבכולם דבחינת עיבור, ע"ד שכתבנו בפירוש בינה ותבונה, כשנכללים יחד.