תוכן

סו) ובזה תבין מ"ש בתקונין, אלין שדין מסטרא דשמאלא, ואלין מלאכין מסטרא דימינא. ואין הכוונה כי הם יושבים מימין ומשמאל עץ הדעת, אך הענין, כי החסדים והגבורות הם מתפשטים בכל בחינות עץ הדעת, החסדים נעשים מלאכים, ומגבורות שדים, אך נאחזים הם בכולם, עץ הדעת כולו. ובזה תבין ענין לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו, כי הלב יש לו שני חללים, ומאחד מהם יוצא רוח חיות האדם, ומן השני הוא מלוכלך עם דם, וגם הוא מתפשט בכל הגוף. והמלאך יצר הטוב מתלבש בחלל ימיני, ומשם מתפשט בפנימיות כל הגוף. ויצה"ר הבא מהגבורה בחלל שמאלי, ומשם מתפשט בכל הגוף. וזהו שאמר בתיקונים, עץ הדעת, מימינא חיי, ומשמאלא מותא. כי היצה"ט שהוא מן החסד הנקרא ימין, הוא גורם חיים לאדם, כמו שנתבאר לעיל, כי הוא דוגמת ליחות השרשיות המשקה את האילן. ויצה"ר הוא החום הטבעי שבאדם, המבלה את ליחות השרשיות, ואז מת האדם. וזה כאשר יעשה ויעבור על שס"ה ל"ת, כי אז זה האש של הגבורות יתדבק בהם אש של גיהנם הרע וימיתהו.