תוכן

לו) וכמו כן האדם, יש לו דומם וצומח, ובחינת בעלי חיים גוף ונפש, ונוסף עליהם נפש המדברת נכללות מכולם. ותמצא, כי עיקר מציאות האדם, הוא מבחינת נפש הבהמית והמדברת, כמו שנבאר לקמן בעז"ה ע"ש, כי הצומח והדומם טפלים אליהם כנודע. ונפש הבהמית שיש באדם, חוצבה ממקום שנחצב נפש הבהמית של בעלי חיים, אלא שהוא הפנימיות ומובחר שבנפש הבהמית, ולכן היא מדברת.