תוכן

לה) והרי העלינו מזה סדר האדם, וסדר המזון מה הוא, והוא גוף האדם החומרי, הנחלק לארבעה, שהם ארבע יסודות אש רוח מים עפר. ארבע ליחות: לבנה אדומה ירוקה ושחורה ועיקרם הם: בריאה כבד מרה טחול. ומשם מתפשטים בכל הגוף, ובתוך זה הגוף מתלבש נפש הבהמית. פירוש הענין: כי לא כל עולם העשיה בשוה. כי הרי יש שמים וארץ, והנה הארץ, יש לה ד' חלקים: אש רוח מים עפר, וכולם דומם. וזה הדומם הוא גוף, ונפש הדומם המקיים אותו. ויותר למעלה הוא גוף הצומח, כלול בארבעה, ובתוכו נפש הצומחת. ולמעלה ממנו הוא גוף בעלי חיים, כלולים מאש רוח מים עפר, ובתוכם נפש הבהמית. ובודאי כי העליון כולל בו התחתון, ונמצא כי הדומם הוא גוף ונפש הדומם, ואמנם הצומח יש בו חלק וגוף ונפש של הדומם, וכן מן הצומח ובעל חי בלתי מדבר, יש בו כללות הדומם והצומח, ונוסף עליהם גוף ונפש הבהמית, ולכן גוף הדומם והצומח, ניזונים מהם בעלי חיים בלתי מדבר.