תוכן

כ) ענין פסל ומסכה, כבר ביארנו במקומות אחרים. אלא פה הוכרחתי להרחיב קולמוסו בביאור עומק, מה שלא חידשתי בשום ספר, וז"ל, פסל ומסכה הם זכר ונקבה דנוגה, ובו סוד שני עגלי ירבעם, ועגל המדבר כולל שניהם, דמש"ה עשו להם עגל מסכה, ועגל כנגד ק"ב חרובין אשר שם, ומסכה כנגד פסל שם אדנ"י. וגם פסל לשון פסולת כנז"ל, ונרמז בתיקונים ד', איך קורא אל היצה"ר טוב ורע, גופא וסוסיא. וגם בריש מתניתין, קורא אל להט החרב, שהוא עץ הדעת אוכמא בלא רגלין. והנה שבתי טחול אוכם, ואין לו רגלין, כי הנה הם בירורי המלכים, הנקרא ק"ב חרובין, בסוד מה שאמרו במשנה, הקיטע יוצא בקב שלו, כנודע ליודעי חן ומביני דעת. ועוד ע"ש בתיקונים תקון ס"ט, כי כולם חגירין בעלי קבין, וע"ש היטב. וזהו שאמר להנחש שנקצצו רגליו, על גחונך תלך, ולכן מתהפך הפוכים, בסוד להט החרב המתהפכת, גוף טרף, בסוד היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו, והם גווני צרעת לבנים שבעורו, כנודע כי הוא כושי אוכם, והוא עור משכא דחויא כנזכר לעיל, והוא נמר מנומר רפ"ח ניצוצין.