תוכן

פ) ודע כי כל פרצופי עולם ועולם מקבלים בשוה, ולא יש מסך בפרצופים, ר"ל בין פרצוף ופרצוף, אלא ההפרש הוא שמקבל אחד יותר מחבירו, שזה בהרחבה וזה במסך, ע"ד שפירשנו באצילות, ואין מסך אלא בין עולם לעולם ובזה שפירשנו למעלה, שיש יותר מעלה ויותר מקיפין לזו"ן מאימא, נבאר פסוק שאומר יוצר אור ובורא חשך, כי בבריאה דין, והיצירה רחמים. וטעם הדבר, כי הבריאה היא הוי"ה בסוד הוה"י. כי ה' תתאה שהיא מלכות שבה, גדולה מן ו', כי יש לה ב' מקיפין, והוא אין לו כי אם מקיף אחד. גם ה' עילאה שבה, היא גדולה מן י', כי היא פרצוף שלם, ואבא אין לו כי אם ו"ק, הרי הוא ה' על ו', ה' על י'. ולכן היא דין גמור, הנקבות שולטות על הזכרים. והטעם, כי הבריאה נעשית מכח הבינה, ולכן הם דין, וזהו ובורא חושך, כי אפילו הזכרים שבה, באים מכח הנקבה. אבל היצירה, אעפ"י שנוקבין גדולים על הדכורין, כולם באים מסוד הדכורא, כי הלא שש ספירן מקננן ביצירה, כי אימא של יצירה הוא דכורא, כי היא הבינה שלו, והנוקבא היא מלכות שבו, ולכן נקרא יוצר אור, סוד הרחמים. אבל העשיה פחותה מכולם, כי היא מדור הקליפות.