תוכן

יב) ועתה נפרש, איך חו"ב הנקראים ארכה הם אמתים וחצי, והוא, כי החסדים שיש בנ"ה דז"א, לוקחתם היא בח"ב שלה, והם נכפלים לשנים כל אחד ואחד, נמצא כי חסד שבנצח נכפל לשנים, בסוד הגדלת החסדים כנודע, כי א' לנצח ז"א עצמו וא' לחכמת המלכות, וכן בהוד, הרי חסד אחד בחכמה מדה שלימה, וזה נקרא אמה, וכן ג"כ בהוד. וגם בנצח יש לו מוחין שהם חכמה, וכן בהוד יש בו מהבינה. והנה דע כלל א', כי עיקר קריאת שם המוחין אינו אלא בראש ז"א לבד, רק שעד ב' פרקים דנ"ה דז"א קדמאין, לפי שהם נעשים מוחין אל המלכות, נקרא ג"כ שם מוחין, אבל משם ולמטה אינם נקראים מוחין רק גופא לבד, ולכן כל כללות הג' פרקים שבנצח, נכלל תחילה האור שלו בפרק עליון כדי שיוכל להקרא מוחין, אעפ"י שהם גופא דז"א, וכנגד כללות ג' פרקים אלו למעלה בפרק העליון הם סוד חצאי האמה, ועם אמה של חסד הרי אמתים וחצי. וכן בהוד, מוח בינה אמה וחצי, ועם אמה הם אמתים וחצי והחסד נקרא אמה שלימה, מה שהוא בפרק הראשון, לפי שכל החסד עולה בחכמת מלכות וכן בבינת המלכות, ואין שום דבר נשאר למטה, משא"כ במוחין הנמשכים בכל התפשטות גוף המלכות, ולכן כל פרק ופרק אינו רק חצי אמה לבד.