תוכן

א) ונחך ה' תמיד. הנה בענין הקרבנות, היו נתקנים על ידם כל ד' עולמות. כנזכר בפרשת הקרבנות. וז"ש ונחך ה' תמיד, כי אחר שע"י הקרבן נתקנים הד' עולמות, כנזכר. אח"כ יורד השפע מלמעלה למטה. כן ינהיגך כמו התמיד. ופירוש, כיצד: והשביע בצחצחות נפשך, כי צח אור א', כנגד הרוח. וצחות הם ב', כנגד האורות נשמה וחיה. ואמר שישביע נפשו על הקבר, ותקבל הארה מן הרוח, והרוח מנשמה וחיה, ואח"כ עצמותיך יחליץ. כי גם הבל דגרמי, יקבל הארה ממנו. ואח"כ והיית כגן רוה, כי אין נקרא גן, עד שיהיה בו אילן כמו גן, כן העצמות יהיו להם גידים ובשר ועור, וזה ע"ד עדן גן נהר. וכמוצא מים וכו', כי לא יהיה כבנין ראשון שהיה אחריו מיתה, אלא יהיה קיים ונצחי כמוצא מים, עכמ"כ.