תוכן

יז) והנה קראם בית ישראל לשון נוקבא, ולא בני ישראל, רק בית. והענין, כי הלא כל בני ישראל, הם בני רחל עקרת הבית, היא נקראת בית ישראל, וכל ישראל נקראים על שמה, והם ראוים לבכות על אבידתם, כי כל תיקונה אינו אלא ע"י נדב ואביהוא, שהם נ"ה דאמא. כי אע"פ שיהיו מישראל (מנה"י) אבא, ובפרט דור המדבר, עכ"ז אין להם שום הארה, וג"כ הם אינם באים לעולם, אלא ע"י הבינה, לכן הם יבכו את השריפה, שלהם נוגע החסרון. אך אתם אהרן ואלעזר ואיתמר, שהם הראשים, והם בחינת העיקרים של נה"י דאבא, א"צ אל נה"י דאמא כמו שאר בני ישראל, ולכן אם היו מראין איזה אבילות, נראה כמטיל חסרון בשמן קדש שעליהם, שהם נה"י דאבא, והיו מראין שהם טפלים ח"ו לשל אמא. אך שאר בני ישראל, הנקראים בית ישראל. והטעם הוא, שכלם בחי' ע' נפש, סוד נ"ה דאמא, בסוד גלות מצרים, שנאמר בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה, הנה אלו ראוים לבכות את השרפה.