תוכן

יב) והענין, כי הלא ביארנו בסוד הצרעת, כי כשהמוחין דאמא נכנסין בנוקבא, ואינם ע"י מוחין דאבא, יש כח בחיצונים להתאחז בהם, וז"ס הצרעת כמבואר. והיה ראוי לנדב ואביהוא שיתחברו עם אהרן, ועם אלעזר ואיתמר, וגם עם מרע"ה, כי הם מוחין דאבא, ועמהם יעשו פעולה זו, ואז היתה נתקנת המלכות כראוי, אך עתה שהם לבדם רצו לתקנה, נאחזו בם החיצונים הנקרא אש זרה. (נמצא שאין ח"ו כפשוטו, שהקריבו אש זרה) אך כוונתן לשמים, שחשבו, כי אחר שבנין המלכות הוא ע"י נה"י, (דאמא) הם היו מספיקין לפעולה זו.