תוכן

ו) כבר נודע, כי יסוד דאבא הוא תוך יסוד דאמא, ושניהם תוך ז"א. והנה הפנים והאחוריים דיסוד דאבא, הם נוגעים ממש בפנים ביסוד דאמא, כנודע בחוש הראות. והנה הפנים דאבא, הוא שם ע"ב דיודי'ן, והאחוריים הוא דפ"ק, שהוא רבוע דע"ב. והפנים דיסוד דאמא, אהיה דיודי"ן קס"א. והנה משה, היה באותו מקום היסוד דאבא תוך יסוד דאמא, ושרשו היה מב' בחינות אלו, שהיה מאחוריים דאבא שהוא דפ"ק, וז"ס וראית את אחורי ופני לא יראו, לפי ששרשו מן האחוריים. וגם היה מן הפנים דאמא, שהיא קס"א, והנה דפ"ק וקס"א, גימטריא משה. ובזה תבין, איך משה זכה לבינה כנזכר בזוהר, כי היה מן הפנים של יסוד דאמא, כי מן אבא לא לקח אלא מן אחוריים. ואמנם אינו מכל כללות או"א, רק מיסוד או"א לבד, וגם בהיותם תוך ז"א, ולא למעלה במקומו. נמצא שהוא מבחינת ז"א, בעלה דמטרוניתא, איש אלהי"ם.