תוכן

יז) וז"ש זמרו לשמו, שהיא נוקבא, הנקרא שם כנודע. כי נעים, שהם הגבורות דאימא שהיא מתכוננת בהם, ואין נעימה אלא לאשה, כי אין אשה אלא ליופי, וז"ש (שם קל"ג א') הנה מה טוב, חסדים שלו. ומה נעים, גבורות שלה, שבת אחים, בסוד כשהיא באחור שאז אין זווג, והם אחים לבד, ואח"כ גם יחד, שנעשית עמו פב"פ והם מזדווגים ביחד. והנה ידוע, שאינו דומה חסדים וגבורות דאימא לחסדים וגבורות דאבא, כי דאימא החסדים הם לז"א, והגבורות לנוקבא, לא כן ביעקב שהוא נוטל לעצמו החסדים והגבורות דאבא, ואח"כ בסוד זווג נותן הגבורות לנוקבא. והנה יעקב הוי מאור יסוד דאבא הנכנס בתוך ז"א, והכלי הם אחוריים דאבא, שנפלו בתוך (בעת) שבירת הכלים, ואבא עצמו הוא המעלה אותם האחוריים שלו שנפלו, כי היסוד דאבא כשיורד בתוך ז"א עולים לקראתו האחוריים שלו, כי הוא אורו ממש המלבישים אור של יעקב, והוא נובלות חכמה תורה, שהוא יעקב הנקרא תורה. וזש"ה כי יעקב בחר לו י"ה, כי י"ה שהוא אבא בחר וברר והעלה לו ליעקב, ובזה ישראל לסגולתו, כי כשמזדווג יעקב (ישראל) עם רחל, הם נעשים סגול, יעקב הנז"ל שלוקח יעקב מקומו של עשו.