תוכן

טז) והנה בשעת זווג ישראל עם רחל, אז עשו נדחה אל הקליפות לנוקבא שלו, ויעקב לוקח מקומו, ולכך אנו אומרים בשכמל"ו בלחש, כדי שלא ירגיש עשו שהוא שעת זווג וידחה משם. והנה בעת זווג זה דישראל עם רחל, אז נקרא הוא טוב, וז"ש (תהלים קמ"ז א') הללויה כי טוב, כי זה גורם המוחין דאבא ואימא שנכנסים, וזהו הללויה, הללו י"ה או"א, כי מהם נמשך, כי טוב ה', דהיינו זעיר נעשה טוב שהם חסדים דאימא, שהוא נותנם לנוקבא בסוד הזווג.