וכל העם רואים את הקולות
ובגין דכלהו הוו בלחישו, מפני שכל הזווגים דקול ודבור, היו בלחש, דהיינו בבחינת ו"ק דחכמה, מפני שהקול לא השתתף בגילוי, כתיב וכל העם רואים את הקולות ולא כתיב וכל העם שומעים, כי הקול לא השתתף בהשפעת החכמה אל העם הנקראת ראיה, וע"כ לא יכלו לשמוע הקולות אלא לראותם נכללים בדבור, שה"ס החכמה, בלחש בו"ק. דלא אשתמעו כלל. והקולות עצמם לא היו נשמעים. כי אם היו נשמעים עם הדבור, היו מתגלים הג"ר דחכמה ...