תוכן

וכל העם רואים את הקולות (כ,טו) בזהר: אמר ר' אבא, כתיב וכל העם רואים את הקולות. רואים, שומעים מבעי ליה. (אות רצו)
והענין הוא: 'רואים' הוא בחינת ראיה, היינו חכמה. אבל חכמה בלי חסדים אינו מאיר. לכן החכמה הזו הנק' ראיה היתה מלובשת בתוך חסדים. וחסדים, נקרא קול, שהוא בחינת שמיעה, אוזן, בינה. אם כן יהיה הפירוש: וכל העם רואים את החכמה בזמן שהיא מלובשת בקול הנקרא שמיעה.
והיות שתורה נקראת קו אמצעי, שנכלל מחכמה וחסדים, לכן נתנה התורה ביום השלישי, לרמז לקו אמצעי.