תוכן

שבת (קי"ג ע"א): וכבדתו מעשות דרכיך, וכבדתו שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול, וכי הא דרבי יוחנן קרי למאניה מכבדותי. ופרש"י, מכבדותי שמכבדין בעליהן.
ועל דרך המוסר נקרא לבוש בחינת כלי, המלביש על האור, היינו מקום התלבשות התענוג נקרא לבוש, שעל ידי הלבוש משיגים תענוג. כי תענוג הוא אור רוחני, שלא ניתן להשיג בלי התלבשות ויש שהתענוג מתלבש בלבושים גשמים, ויש שהתענוג מתלבש בלבושים רוחנים, דהיינו בתורה ומצוות. לכן בשבת, מפני כבוד שבת, היינו לזכות לאור השבת, צריכין להכין לבושין, שעל ידן יוכל להתלבש האור בשבת.