תוכן

יח) ועתה דע לך תוכיות הדברים על מתכונתם, ועליהם אין להרהר. דע לך, כי יוסף נאחז הוא לבדו בבחינת יסוד דז"א, ולכן כשראה יעקב ליוסף בבחינת יסוד דז"א, היה אוהבו הרבה יותר מכל אחיו, להיותו מעלתו גדולה מכל שאר בניו, שהם נאחזים בנוקבא דז"א שהיא עומדת באחוריו של ז"א. ולכן היתה הקנאה והשנאה גדולה עם יוסף מאחיו, האחד להיותו מעלמא דדכורא בפנים, והם היו מעלמא דנוקבא, ובאחורים ולא בפנים, והם תיקוני דנוקבא של ז"א. והסוד הוא שנים עשר בקר והים עליהם, באופן שלא היו אלא באחורים, לכן כשראו אותו, אמרו והסכימו להשליך אותו לבור, ר"ל לאחור ג"כ כמו שהם. וז"ש וישליכו אותו הבור"ה, שהוא כמנין באחור ע"ה, שהיתה כוונתם להסיר אותו מהפנים ולהושיב אותו ג"כ באחור. ולכן כתיב וישליכו אותו הבורה, כמו שאמרנו. ואעפ"י כן לא נחה דעתם, ע"כ.