תוכן

יד) נמצא, שעיקר הבירור הוא תלוי בחכמה, כי כל הנשמות אשר נשתעבדו במצרים, הם היו הניצוצות שיצאו לחוץ, וחזרו ונצטרפו ע"י התורה. וז"ס מ"ש (שם ד' כ') ויוציא אתכם מכור הברזל ממצרים, ואלו כבר נתקנו במצרים, וסימנך ויאמן העם, ואלו נקראו ישראל ולא עם, כי העם הם אשר האמינו עתה. שעד עתה לא היו מתוקנים כראוי, ועליהם נאמר (שמות י"ד ל"א) ויראו העם את ה' ויאמינו וכו'. והוא בחינת הניצוץ של איוב שהיה תרח. ונרמז במלת ויראו. וכן מצינו שנקרא ירא, שכן כתיב (שמות ט' כ') הירא את דבר ה' מעבדי פרעה, וארז"ל זה איוב, וכן כתיב איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע. א"כ עתה על הים עליו היה מקטרג השטן, שאמר הללו עוברי ע"ז והללו עובדי ע"ז, לרמוז על תרח שהחטיא אותם, והטעה אותם בע"ז. והיה מקטרג סמא"ל, לפי שעדיין השורש שהוא איוב שהיה תרח, הוא מקולקל ולא נצטרף בישראל, וראוי שימותו כל הניצוצות שלו, מאחר שעדיין שורשם רע בלי צירוף. אמר לו הקב"ה על מה שאתה מתרעם, והוא השורש שהוא איוב, הנה בידך ובו עשה כרצונך, רק את נפשו שמור, לרמוז על הניצוצות שעתידין להתקן, וגם ישראל שנתקנו במצרים נקרא נפשו, שמור אותם ולא תגע בהם יד. וז"ס וה' שב את שבות איוב וכו', אחר היסורין שקבל ונתקן. עכמ"כ.