תוכן

מוצש"ק וירא תשל"ו

א) וירא אליו ה' באלוני ממרא. בזהר (בסולם אות יז-יח): למה באלוני ממרא ולא במקום אחר. ומשיב, אלא משום שממרא נתן לו עצה על ברית מילה שלו. כי בשעה שאמר הקב"ה לאברהם שימול את עצמו, הלך אברהם להועץ עם חבריו. אמר לו ענר, אתה כבר יותר מתשעים שנה ואתה תצער את עצמך. אמר לו ממרא, זכור את היום שהשליכו הכשדים אותך בכבשן האש ואותו הרעב שעבר על העולם וכו' ואת אלו המלכים שרדפו אנשיך אחריהם והכית אותם והקב"ה הצילך מכולם וכו', קום עביד פקודא דמרך. פירוש: קום עשה מצות רבונך.
ויש לנו להבין מה שמקשין העולם, איך יכול להיות שהקב"ה יגיד לאברהם שימול והוא הולך לשאול עצה אם ישמע בקול ה', היתכן. ועוד יש לשאול, איזו עצה נתן לו יותר מחברו ענר, הלא שניהם יעצו לו, ומדוע קבל עצתו של ממרא. ועוד, לפי מה שמבואר במד"ר (מב,ח) שענר ואשכול יעצו לו שלא למול וממרא יעץ לו שכן למול, א"כ איך קבל הכרעתו של ממרא, הלא הוא היה אחד נגד שנים.
ואפשר לפרש, כי זה שאמר לו הקב"ה שימול את עצמו, זה שייך להגוף שלו, שיקיים את מצות ה'. והיות שיש לאדם יצר טוב ויצר הרע, הלא הוא מוכרח לראות שהגוף יסכים לעשות את המצוה - זה נקרא שהלך לשאול לחבריו, היינו, היצה"ט והיצה"ר. אם כן, שזה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי, איך יכול להכריע. היינו, שכל אחד נותן להבין שהצדק עמו. לכן היה צריך לעצה, איך לנצח את היצה"ר, כי שניהם נותנים להבין את שיטתם - שהם מדברים לענין.
וזה יכולים להבין לפי מה שמבואר בקידושין: "לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת וכו' עשה עבירה" וכו'. א"כ, אם זה חצי וחצי, מי יכול להכריע? אלא התשובה: עשה! היינו, לא יכולים להכריע, רק עם מעשה ולא עם שכל. היינו, איזה מעשה שהוא (איתו) עושה כך מתגלה לו אח"כ השכל, אם מעשה טוב או להפך.
וזה הענין שממרא נתן לו עצה על ברית מילה, שאמר לו: קום ועשה מצות רבונך. היינו, תעשה מעשה, ואז תבין שהצדק עם היצ"ט ולא עם היצה"ר. נמצא שהעצה, הכוונה על העשיה.